דיון בג"ץ הדחת בן גביר נערך אמש כעשר שעות, עם הפסקות קצרות, בהן דנו תשעה שופטי בג"ץ בדרישת העותרים והיועצת המשפטית לממשלה להורות לראש הממשלה לפטר את השר לביטחון לאומי. כפי שעלה גם בדיון, במהלכו הוצאו 5 ח"כים אחרי שהתפרצו לדברי השופטים, מדובר בדרישה לחולל תקדים משפטי בדמות הרחבת הלכת "דרעי פנחסי", לפיה על ראש ממשלה לפטר שר שהוגש נגדו כתב אישום, לכדי חובת הפיטורים בשל צבר הפרות והתערבויות במשטרה להן טענה היועמ"שית.
השופטים מתחו ביקורת חריפה על התנהלות השר בן גביר, אולם כאשר נציגת היועמ"שית עלתה לטעון ביקרו השופטים את טענותיה והשופט שטיין הבהיר: "הדחת שר ע"י בית משפט הוא צעד קיצוני ביותר שלא קיים בעולם ויש להימנע ממנו כל אימת שאפשר". לכן, הציעו השופטים להגיע למתווה מוסכם למגבלות על השר לביטחון לאומי – הממשלה הסכימה, היועמ"שית הציבה תנאים.
כפי שנקבע בבג"ץ פקודת המשטרה וכן בשורת פסקי דין אחרים, לרבות פסק דין בן גביר הראשון, בו דחה בג"ץ עתירה נגד מינויו לשר לביטחון לאומי, עצמאות המשטרה היא יסוד ועקרון חשוב במבנה המשטרי ולכן נקבע כי השר האמון על המשטרה רשאי להתערב במדיניות המשטרה וכפי שמורה החוק במינויים, אך לא מעבר לכך.
היועמ"שית הגישה לבג"ץ מסמך ובו עשרות מקרים לגביהם טענה כי הם פוגעים בעצמאות המשטרה ואינם חוקיים. לשיטתה, על צבר המקרים להביא את ראש הממשלה לפטר את השר, ועל בג"ץ לחייבו לכך. לפיכך, היה על השופטים לדון תחילה בשאלה האם אכן ישנן צבר של פעולות התערבות פסולות, ואם כן, האם ניתן מכוחן להעביר את השר מתפקידו. בפועל, הדיון נפתח דווקא בשאלה השניה. כאשר טען עורך דינו של ראש הממשלה עו"ד מיכאל ראבלו כי לבית המשפט אין סמכות להורות לראש הממשלה לפטר שר, כיוון שחוק יסוד הממשלה קבע כי שר יפוטר רק אם הורשע בפסק דין חלוט, נשיא העליון עמית והשופטת ברק-ארז השיבו לו "אדוני למעשה טוען לשנות הלכות קודמות של בית משפט זה". במקביל, עם פתיחת הדיון, תקף שר המשפטים יריב לוין: "הדיון שמתקיים בהדחת השר בן גביר הוא בניגוד לחוק, ולהחלטת השופטים ממילא לא יהיה שום תוקף".
בהמשך, השופט גרוסקופף אמר כי "הטענה היא פוליטיזציה של המשטרה וזאת סכנה מיוחדת לדמוקרטיה, היא בעייתית מכל זווית שאפשר. בהנחה שיש שר לביטחון לאומי שפועל לפוליטיזציה של המשטרה, האינטרס הציבורי הוא למנוע את הכיוון הזה, האם לא חובתו של בית המשפט לנקוט בצעדים? פוליטיזציה של המשטרה עלולה להביא לתוצאה של פגיעה ביכולת לקיים בחירות". עו"ד ראבלו השיב לשופט כי "האינטרס הציבורי הוא לשמור על כך שבית המשפט הנכבד לא יגרר לביצה הטובענית הפוליטית. אני לא ראיתי טענה שיש סכנה לקיום הבחירות".
כאשר נציגו של השר עו"ד פטר אמר כי היועמ"שית היא העותרת הגיב לו השופט כבוב: "כל הטיעון שלך עד עכשיו הוא לתקשורת". את התבטאות השר בטוויטר כי לא ברור לצד מי השופט כבוב במלחמה כינה השופט בדיון "אמירה בזויה של השר". השופט שטיין כינה את מדור ההסתות שהקימו המפכ"ל ובן גביר במשטרה "מפחיד. היא מזכירה מוסדות מקבילים במזרח גרמניה וברית המועצות לשעבר".
כאשר נציגת היועמ"שית עו"ד שוש שמואלי טענה, השופטים מתחו ביקורת על מסמך ההפרות שאמור להיות התשתית לדיון האם בן גביר פוגע בעצמאות המשטרה. השופטים סולברג, מינץ, וילנר וכשר הקשו ואמרו כי היועמ"שית הגישה רשימת פעולות של השר שהיא כולה במחלוקת וכי אין ערכאה שיפוטית שבחנה את האירועים האלה, בעוד שבג"ץ לא יוכל לעשות זאת. כאשר נציגת היועמ"שית טענה כי בן גביר מדגיש את עמדתו הפוליטית כדי שהמשטרה תבין מה עליה ליישם, נזפה בה השופטת וילנר: "מה שר אסור שתהיה לו עמדה פוליטית? נו באמת. אתם צריכים להראות אירועים קיצוניים שיצדיקו (את הסעד של פיטורי השר)".
למעשה השופטים הציפו את הקושי ביכולת של בג"ץ לבחון את כל אותם האירועים, וזאת ללא דיוני הוכחות כמו במשפט הפלילי. הדיון לרשימת המקרים היה שטחי וללא ראיות או עדים – ויש קושי משמעותי לקבוע "מה היה" באותם אירועים נטענים ואם מתקיים צבר אירועי הפרה, ברמה כזאת המביאה לפעולה קיצונית של הדחת שר על ידי בית משפט. בהלכת דרעי פנחסי נקבע כי שר יפוטר אם הוגש נגדו כתב אישום, הליך שכולל חקירת משטרה מעמיקה ולאחריה בחינה מדוקדקת של צוותים בפרקליטות. זאת לעומת דרישת היועמ"שית להדיח שר על בסיס מסמך אירועים שגובש בלשכתה ללא הפעלת כלי חקירה כלשהם.
לכן, במהלך הדיון הציע השופט סולברג ושכנע את חבריו להרכב כי היועמ"שית והשר בן גביר יגבשו מתווה עבודה ומגבלות מוסכם לשר עם המשטרה, בתיווך בית המשפט, כאשר לצידו מנגנון אכיפה. ראבלו הודיע בשם ראש הממשלה והשר כי הם מסכימים למשא ומתן וכי בראש מנגנון האכיפה יעמוד השופט סולברג. היועמ"שית התנתה זאת בהוצאת צו על תנאי אשר יגביל את השר לפי דרישותיה בתקופת המשא ומתן.
