סביר להניח שעולם המדע לא ימהר לאמץ את התגלית של גלית נחמיאס, וזה ממש לא מטריד אותה. "גם אהבה לרכיבה היא משהו גנטי", היא טוענת ושולפת את ההוכחה. "מעולם לא שאלתי את איתי מה הוא מוצא ברכיבת שטח מפני שאצלנו זה עניין משפחתי. כולם רוכבים".
מי זה "כולם"?
"נתחיל בזה שעודד, אבא של איתי, הוא מכונאי. יש לו מוסך לרכבי שטח, ואיתי קיבל את זה ב-DNA. לא הייתה לו ברירה. שני אחיו הגדולים, אביב ואור, רוכבים על אופנועים וגם שלי, הקטנה שלנו, רוכבת. הוא התחיל על אופניים, אבל בגיל שבע הוא כבר דילג לטוסטוס".
בגיל שבע?
"כן, גרנו אז בקיבוץ רעים. אין כבישים, יש שדות ושבילים. אחר כך איתי השתכלל לאופנוע קצת יותר גדול ואחר כך לטרקטורונים ואחר כך לרכבי RZR ומהם לג'יפים. איתי רכב על דו-גלגלי, אבל בהמשך העדיף ארבעה גלגלים, והייחודיות שלו הייתה בחיבור בין אהבת הרכיבה לבין אהבת השטח. אנחנו גרים במושב ישע, במועצה האזורית אשכול, הוא הסתובב בשדות והכיר כל שביל. מכאן נולד החלום שלו להיות נהג מרוץ ברכבי שטח".
כמה דאגת לו?
"אני דואגת לכל ילדיי מיום שנולדו, כבר התרגלתי. אמנם גם רכיבת שטח – בשבילים, לא בכביש – כרוכה בסיכונים, אבל איתי היה נהג מאוד מיומן. יש נהגים שיודעים רק לשים את הידיים על ההגה ואת הרגל על הגז. איתי ידע מה המשמעות של כל רכיב, הוא הבין את המנוע, הוא הכיר את כל התקלות והסיבובים והזוויות של העיקולים, וחיבר את כל המרכיבים האלה לנהיגה בטיחותית. אם צריך קסדה אז חובשים קסדה, ואם צריך חגורה אז מקליקים. זה מעולם לא היה נתון לדיון, זה מאסט".
בהרהור שני מוסיפה האם שהיא המשיכה לנשום כהלכה גם בזכות היתרון שמאפיין רכיבה בשטח. "היא תלויה יותר במיומנויות של הנהג ופחות בפזיזות או בטמטום של מי שרוכב מולו. זה הקל עליי מאוד. סמכתי על איתי. במרוץ רכבי השטח שאירגנו על שמו לא התחרו על מהירות, אלא על 'עבירות'. איך מטפסים בין סלעים לבין הרים. אני בטוחה שאיתי ראה את זה כסוג של ניצחון המכונה, הרכב, על הטבע הפראי".
לדברי האם, למרות שאיתי לא ראה בזה מקצוע לעתיד, "רק הובי, הוא התעמק ברעיונות לשיפורים. בגיל 16 הוא בנה בבית סימולטור לנהיגת מרוצים, הוא חשב קדימה, המוח שלו המציא פטנטים בתחומים שונים. איתי למד פיזיקה-מתמטיקה-כימיה ואני מניחה שהוא היה מגיע רחוק מאוד בהייטק, אבל במקביל הוא חלם לקחת רכב מפורק, לבנות 'באגי' ולהתחרות איתו בשטח. והוא היה עושה את זה".
בפברואר האחרון, במרוץ רכבי השטח King of the Hammers במדבר בקליפורניה שאיתי חלם להשתתף בו, על הרכב של הנבחרת הישראלית שנקראה על שמו התנוסס דגל ישראל עם תמונתו של איתי. גלית: "במרוץ התחרו על עבירות בתנאי שטח מופרעים. אני בטוחה שאיתי היה גאה ומאושר לראות את התחרות בין המכונה לטבע הפראי".
עכשיו, בימים אלה, הדמיון מתעתע בה אפילו יותר מתמיד. "בט"ו בשבט קק"ל שתלו את 'יער חרבות ברזל', ממש קרוב לאתר הנובה. זה אחד האזורים שאיתי אהב לרכב בהם. אני מדמיינת אותו רוכב בין שבילי היער – עצוב לראות כמה שהוא יפה, אבל במציאות זה יער של מצבות ושלטים עם שמות ופרצופים יפים, שלא מזמן היו כאן בינינו".
סמ"ר איתי נחמיאס, לוחם ביחידה הרב־ממדית, נפל בגיל 20, 7.10.23.
איתי אותר לאחר גיוסו ליחידה הרב־ממדית החדשה, יחידת קומנדו עם יכולות משולבות. ב־7 באוקטובר, חברי כיתת הכוננות של מושב ישע ביקשו את עזרתו – ואיתי ששהה בבית לא היסס. הוא נהרג בקרב במושב מבטחים.
