קמפיין יום העצמאות של קשת נקרא "לא מובן מאליו", ובמסגרתו הטאלנטים והטאלנטיות מסבירים מה מסב להם גאווה ישראלית (ספוילר: ניר דבורי לא התפייט על נפלאות השירה העברית). לפני כן, בעקבות המלחמה באיראן, הריצו שם את "כל הכבוד לישראלים" בליווי ההמנון הלאומי החדש, "עם של גיבורי על", שכיכב גם בקמפיין של הסיבוב הקודם מול איראן. אם מלחמות אפשר לשכפל, מדוע להתאמץ בגזרת הקריאייטיב והפסקול.
גם את השנה הלועזית ציינו כוכבי וכוכבות ערוץ 12 עם "השנה שעברה עלינו", כי כידוע אין להם מספיק במות לעסוק בעצמם ובאירועים המרכזיים מבעד לעיניים שלהם. ולכבוד השנה העברית הם נשלחו לדגום ברכות ברחבי הארץ, כי רק עם האנשים הלא מפורסמים זה פחות כיף. סך הכל חמישה קמפיינים תוך תשעה חודשים בלבד. למעשה, ניכר שהולך ומתקצר חלון הזמן שבו המסך של ערוץ 12 והעמודים שלו ברשתות החברתיות נקיים מהזיעה שנוטפת מהקמפיינים הנ"ל.
מכאן מתעוררת התהייה, שמא יש בהתגברות הקצב משהו החורג מהנרקיסיזם הוותיק של קשת, אשר קיים מיום היווסדה של החברה. האובססיה העצמית אכן הלכה והחמירה ככל שמהפכות טכנולוגיות ותרבותיות שינו ללא הכר את מערכת היחסים בין הטלוויזיה והקהל, ואף נעשתה מרכיב אסטרטגי לאחר פיצול ערוץ 2 בשנת 2017 והצורך לבצר עוד יותר את כוחו של המותג. אולם מאז חלפו כבר יותר משמונה שנים של דומיננטיות, ואלו היו אמורות להרגיע את החרדה מפני תרחיש יום הדין: הצופים והצופות לא יידעו מה "לא מובן מאליו" בעיני אוהד חמו (ספוילר: לא ארגוני זכויות אדם).
כאן נכנס האקס-פקטור: ארבע שנות ממשלה רדיקלית, כמעט שלוש שנות מלחמה וגם קמפיין השחרה אגרסיבי מטעם השלטון וגופי התקשורת התומכים בו. אלה הפכו את הקמפיינים של ערוץ 12 מגימיק שיווקי לכספומט שעליו הערוץ מסתער באמוק, בתקווה לקושש שטרות מקומטים של קונצנזוס. אם בעבר הרעיון היה להעצים מעת לעת את החשיפה של הדמויות ובתוך כך את ממד החביבות של אנשי החדשות, הצפיפות והקיטשיות של הקמפיינים הללו נראים כמו תגובה מבוהלת למסע יעיל להחריד של דה-לגיטימציה.
בהקשר הזה לא ניתן להתעלם מהאפקט של פרשת שדה תימן, שנוצלה כדי להאיץ את התהליך המסוכן בקרב חלקים לא מבוטלים בציבור. האירוניה היא שיותר מכל הקלישאות הצפויות בקמפיין (יונית לוי מתפעלת מ"המוחות המבריקים שלנו"? לא יכול להיות!), פרסום הסרטון על ידי גיא פלג הוא שעונה על ההגדרה של "לא מובן מאליו". ומנגד, עוד ועוד סרטוני נופת צופים לא משדרים "פטריוטיות" אלא את המשמעות האמיתית של הכינוי "תבהלה 12".
