אחרי נפילתו של שריה אלבוים ז"ל ביקש אחיו, א', לעבור מחטיבת כפיר לגולני. בקשתו נענתה והוא שובץ באותו גדוד ובאותה פלוגה: גדוד 51, פלוגת "הסמוראי האחרון". "כשעליתי לגדוד, פגשתי שם הרבה חבר'ה מהמחזור של שריה", מספר א', שהגיע לראיון ישר מעזה. "בהתחלה הם לא ידעו מי אני. בנאדם היה רואה אותי ואומר 'יואו, איך אתה דומה למישהו שאני מכיר'. אני עושה לו, 'מעניין, למי אני דומה?' והוא אומר לי, 'אתה לא מכיר. מישהו שהיה איתנו בפלוגה'. אני עושה לו, 'נו, נו, תגיד את השם'. והוא אומר לי, 'שריה אלבוים. נפל בלבנון'. ואז אני אומר לו, 'וואלה, זה אח שלי'".
3 צפייה בגלריה
שריה עם הוריו, שי ויעל; האחים איל, סמל א’, הודיה סלה ונתנאל אלזו; הגיסים אילון סלה, נגה אלבוים ולשם אלזו; האחיינית הלל סלה; והכלבה משי, בבית ההורים במושב מחולה, באוקטובר 2024 – המפגש המשפחתי האחרון שהתקיים בהרכב מלא
"וואי, זה ענק", אומרת האחות הודיה.
"זה קרה לי איזה שבע פעמים", אומר א'.
קשה שלא להתאהב במשפחה הזאת. יעל, פסיכותרפיסטית ומטפלת בטראומה, שעלתה בשנת 1992 מבלארוס, ובעלה שי, מורה שגדל בקריית-מוצקין, עברו למושב מחולה שבצפון הבקעה לפני כ-30 שנה. הם גידלו כאן חמישה ילדים: נתנאל, 30, שנשוי ללשם ("שם המשפחה שלנו, אלזו, הוא שילוב של אלבוים ואזולאי"); איל, 29, שנשוי לנגה; הודיה, 26, שנשואה לאילון, שריה וצעיר האחים, א'.
בן שמונה חודשים היה שריה כשעברו לבית שבו הם מתגוררים כיום, ושבגינתו צולמה התמונה המשפחתית. "בכל סוכות יש לנו פה מפגש של המשפחה המורחבת", מספרת הודיה. "שריה יצא מלבנון באותו בוקר. זה היה בין הכניסה השלישית והרביעית שלהם לשם במסגרת התמרון".
יעל: "א', שגם היה בצבא, קיבל בדיוק הפניה למדרסים בעפולה, אז גם הוא הגיע".
"היה איזה שעה ו-40 דקות שהיינו כולנו ביחד", מספר איל. "אבא היה צריך להחזיר את א' לבסיס כי היה לו דד-ליין, ולפני שיצאו הוא אמר לנו, 'בואו נעשה תמונה ביחד'. אמרנו לו, 'אבא, שחרר, הוא צריך לנסוע'. אבל הוא התעקש".
יעל: "זו הייתה הפעם האחרונה שכולנו היינו יחד. שריה עוד יצא אחר כך הביתה שלוש שבתות ברצף, אבל בכל פעם נפגשנו בהרכב חלקי".
הלל הפעוטה הייתה בת שנה כששריה נפל. "הוא היה דוד שרוף לגמרי", מספרת אמה, הודיה. "יש סרטון שלו אומר להלל: 'את החיים שלי, את יודעת את זה? את החיים שלי. נשיקה מדוד'. הוא מאוד-מאוד אהב אותה ועשה איתה מלא שטויות". לפני כחודש וחצי נולדה ליעל ולשי נכדה נוספת, בת לאיל ונגה.
שריה נפל בקרב עם מחבלי חיזבאללה במהלך סריקת בית בכפר טיר חרפא. עוד חמישה נהרגו בהיתקלות: סרן איתי מרקוביץ, סמל יואב דניאל, סמל שלו יצחק סגרון, סמ"ר ניר גופר וסמ"ר דרור חן זכרם לברכה. "שבועיים לפני שנהרג חשבתי לעצמי: אם באים להודיע, מאיזו דלת הם ייכנסו? הקדמית או האחורית?", מספרת יעל.
כשנתנאל מספר על אחיו הקטן, עיניו דומעות. "אנחנו מאוד-מאוד שונים", הוא אומר.
"אבל אתם גם מאוד-מאוד דומים, פיזית", מעיר אביו.
נתנאל: "גם פיזית וגם בלעשות דברים שונה מהמשפחה, וכל אחד מאיתנו לקח כיוון מאוד שונה". שריה התגורר שנה בחוות נווה אורי שבגוש עציון, הקרויה על שמה של אורי אנסבכר ז"ל. נתנאל מתגורר עם בן זוגו בדרום תל-אביב. "לשם ואני התחתנו באפריל 24'", הוא מספר. "שריה הגיע לחתונה והיה הכי שמח בעולם. זו אחת התמונות הבודדות שלנו יחד. בכל פעם שיצא מעזה, היינו עושים שיחת וידיאו. עברנו דירה באוגוסט, גרנו לפני זה בצפון הישן, ובשבת האחרונה הוא היה אמור לבוא אלינו לדירה. הוא לא הספיק. תמיד קיוויתי שאחרי שישתחרר, נהדק את הקשר. זה כבר לא יקרה".
שריה ואיל אהבו מאוד להאזין למוזיקאי מארק אליהו, שמנגן בין היתר בקמנצ’ה, כלי קשת פרסי. “הם תכננו ללמוד יחד לנגן בכלי הזה אחרי ששריה ישתחרר מצה”ל”, מספרת אמם. לאחר נפילת אחיו, חבריו של איל מהמילואים קנו לו קמנצ’ה והיום הוא לומד לנגן עליו – “גם בשביל עצמו וגם לזכר שריה”.
סמ"ר שריה אלבוים (21) ז"ל, מחולה
נפל בלבנון ב-13 בנובמבר 2024
