בני משפחת ג'אן מתיישבים על כר הדשא שלצד הטיילת, באותה נקודה ובאותו סדר שבו הצטלמו לפני 22 שנה.
מאור, בוגר ישיבת ההסדר בנהריה שנקראת כיום על שמו, התגייס לגדוד שקד של גבעתי בשיאה של האינתיפאדה השנייה. במהלך שירותו נשא לאישה את מוריה, ובחודש השמיני להריונה עבר לשרת קרוב לבית, במפקדת חטיבת הנח"ל בבית ליד. הלוחם עז הנפש, שראה את המוות בעיניים יותר מפעם אחת, נרצח בפיגוע התאבדות בכניסה לקניון השרון בנתניה כשהגיע לבקר את חניכיו מבני עקיבא. יחד עימו נרצחו אנה ליבשיץ, יוליה וולושין, נופר הורביץ ורחל (חלי) בן אבו זכרן לברכה. חודש וחצי אחר כך נולדה ישועה, הבת שלא זכה להכיר.
2 צפייה בגלריה
מאור־משה ג'אן עם הוריו אבלין ויוסי, אחותו הדר ואחיו אביב ואלירן, בחוף נתניה, ב־ 22 באוקטובר 2004
כשאירע האסון, הוריו היו בטיול בבולגריה. "הגענו לעיירה שכוחת אל, ואז שמענו על הפיגוע", מספרת אבלין. אנשי השגרירות הודיעו להם כי בנם נפצע והם החלו במסע לארץ. "נסענו לשדה התעופה ברכבת של פעם", משחזרת אמו. "תאים-תאים שביניהם מסדרון ארוך. ואז, משום מקום, אמרתי ליוסי: 'אנחנו נביא עוד ילד'".
יוסי: "ידענו לאן זה הולך וביקשנו לא לנתק אותו מהמכשירים. אם ימות, אז בצורה טבעית. למחרת מאור נפטר".
ב-13 בנובמבר 2006 נולדה אחותו אור-יה, כיום חיילת. "מגיל קטן שמעתי סיפורים על מאור, ראיתי תמונות שלו והוא היה נוכח בבית”, היא מספרת, “בערך בכיתה ד' התחלתי להרגיש שיש לי תפקיד – למלא את החוסר שלו. אף פעם לא השוו אותי אליו, אבל ידעתי שהוא היה אדם טוב, והרגשתי שאני צריכה לעמוד בציפיות ולהיות טובה כמוהו".
"היא הרגישה שהתפקיד שלה זה שלא נהיה עצובים. כמובן שזה לא נכון", אומרת אמה.
אור-יה: "רק כשהתבגרתי התחלתי להבין שאני לא תחליף, אלא בנאדם בזכות עצמי".
אנחנו יושבים בסלון בית משפחת ג'אן. על הקירות ציורי נוף שציירה אבלין על פי תמונות שצילם מאור. גם התמונה שנבחרה לכתבה היא חלק מסדרת תמונות שאת רובן הוא צילם. "זה היה ביום הולדת 50 שלי, פחות משנה לפני שנהרג", מספר יוסי. "הילדים רצו להפתיע אותי, הכניסו אותי למכונית וקשרו לי את העיניים. מאור נהג, וכשהגענו לטיילת הורידו לי את כיסוי העיניים ואני רואה מולי מדריך עם מצנח רחיפה. זו הייתה הגשמת חלום. המדריך עשה איתי סלאלומים באוויר, והם חיכו למטה. הראש שלי הסתובב".
"אני זוכר את אבא שוכב אחרי זה חצי מעולף על הדשא", מספר אביב, שהיה אז בן 11.
הדר, 37, אם לחמישה ומורה בישיבה התיכונית שבה למד מאור, היא מנהלת קהילות בעמותת "האחים שלנו", שפועלת לחיזוק החוסן הנפשי, הרגשי והחברתי של אחים ואחיות שכולים כמוה. לאחרונה סיימה טירונות שלב ב' המיועדת לנשים נשואות, והיא ממתינה לשיבוץ במילואים. האח אלירן, שצעיר ממאור בשנה, נמצא עכשיו במילואים בלבנון.
מאור היה צריך להיות היום בן 42. "אילו היה בחיים, הוא היה היום ראש ישיבה", משוכנע אביו, ומראה לי את הספר "למאור פניך", אסופת מאמרים לזכרו שכתבו בכירי הרבנים בציונות הדתית לצד דברי הספד של יקיריו. "אני בטוח שה' בחר בך כי רצה אותך לידו", כותב האב בסוף הספר, "אבל אנחנו מאמינים בתחיית המתים. ואני מתפלל שיום זה יגיע מהר ככל האפשר, כדי שנוכל להתחבק שוב".
סמ"ר מאור-משה ג'אן (21) הי”ד, נתניה
נרצח בפיגוע בקניון ב-13 ביולי 2005
