לראשונה זה שלוש שנים התקיים יום העצמאות במצב של הפסקת אש (לפחות רשמית) בכל החזיתות וללא חטופים בעזה. ניתן היה לצפות שהחידוש המרענן יקרין על טקסי יום העצמאות, וישתדל לסמן גם אותם כסוג אחר של הפסקת אש. הרי אפשר להישבע שהיו שנים שבהם גם ציבורים רחוקים מאוד היו מסוגלים להתכנס מאחורי הדי-אן-איי הטלוויזיוני הייחודי של היום הזה: התנגשות בין טקסיות וממלכתיות לשכונה ופרטאץ'.
אולם כפי שפוסט-טראומה עלולה להתפרץ אחרי האירועים שגרמו אותם, כך דווקא השוני בין עצמאות 2026 לשניים שקדמו לו חשף עד כמה התקופה הזאת ארוכה, מתישה, מצלקת ובעיקר מהפכנית. נסו לספר לצופי וצופות טקס המשואות של 2016 שבעוד עשר שנים תירשם תקרית כיוון שהשר איתמר בן גביר לא הורשה לשבת בסמוך לראש הממשלה ורעייתו, שהפכו עצמם למרכיב הכי בולט במעמד. רובם היו שואלים איזה סם מספק הזיה כל כך קיצונית, שבה בן גביר בכלל מוזמן להר הרצל וכל שכן בתור חבר בכיר בהנהגה שלא מכירה באחריותה למחדל החמור בתולדות האומה.
בהינתן שהסיטואציה הפוליטית והביטחונית היא לא רק טוויסט בעלילה אלא קו שבר של ממש, שידורי יום העצמאות הפכו עבור רבים ורבות מחוויה מורכבת לעינוי וכאב לב שעדיף להימנע ממנו. הסיבה היא לא רק הפוליטיזציה הבוטה עד גיחוך של הטקסים והכפפתם לפולחן אישיות ("התנ"ך מלמד אותנו על החשיבות של הנהגה יציבה", הכריז שר החינוך במסגרת ליקוק בממדים תנ"כיים לנתניהו), אלא גם המאמץ המיוזע של הטלוויזיה להתנהג כאילו הגרוטסקה לא כזאת נוראית, ובכל מקרה מחווירה לעומת כל מה שטוב ויפה.
ברגע סמלי אחד ניסתה דפנה ליאל לנצל את השידור הפטפטני מדי ממילא של טקס המשואות בחדשות 12 כדי להעיר על ממדי התועמלנות. בקושי שתי מילים יצאו מפיה לפני שעופר חדד, שהגיש לצדה, זינק כמו שוער כדי לשבח את המחזות המרגשים ואולי כך להדוף כמה צופים וצופות שחשבו לעבור לערוץ 14. אגב, אין מה לדאוג: למחרת אותה ליאל כבר מילאה בערך את אותו תפקיד בהצטיינות בהגשת אולפן החג לצד רותם אבוהב, כחלק מהאובססיה של קשת להשתמש בעיתונאים ועיתונאיות בתור בדרנים וסוכני קידום.
גם בערוץ 14 עסקו בשיווק, רק שאצלם מוצר הדגל הוא לא "ארץ נהדרת" אלא הכמיהה להמשך המלחמה, מבחוץ וכמובן מבפנים. לשם כך גויס האייקון החדש, משיא המשואה הרב אברהם זרביב, שבריאיון ליהודה שלזינגר השווה את מבקרי הבחירה בו לחולי צרעת ("זה מחלה רוחנית, לראות רע כל היום...צריך להתפלל עליהם"). "להחריב את עזה מאחוריך, להדליק משואה כבר עשית, מה הפסגה הבאה?", שאל המגיש, וזרביב התחייב "להביא את השיטוח" גם לדרום לבנון. מזל שמיום העצמאות לא נותר עוד מה להרוס.
בקטנה
פרק יום העצמאות של "קופה ראשית" (כאן 11) לא התעלה לגבהים מיוחדים, אבל ניכר שלמועד הזה הכותבים לא בהכרח באים עם ציוד טיפוס. מה שכן, בסיום היה משעשע לשמוע את כוכבה (קרן מור) מעירה לנעם בתן (בתפקיד עצמו) שהוא לא מפסיק לדבר על האירוויזיון: "מאמי, אתה חופר נורא", אומרת לו המיזנטרופית של כולנו. אם ככה היא מרגישה בסוף אפריל, כדאי שאת השבועות הקרובים תבלה במציאת בונקר תת-קרקעי: החפירה הגדולה עוד לפניה.
