הנה דוגמה מיידית בולטת, זועקת לשמיים, לקוצר הראייה הקיצוני של הקהילה הפוליטית הבינלאומית: מצרי הורמוז, מעבר ימי צר במפרץ הפרסי, בין איראן לעומאן. נתיב מים בינלאומי קריטי להובלת נפט, גז טבעי נוזלי וחומרי גלם חשובים. הסגירה של המצרים על-ידי המשטר האיסלאמיסטי באיראן לפני 50 ימים דוחפת את העולם למשבר כלכלי כמותו לא חווה שנים. היא כבר גרמה למחסור של 2% באספקת הנפט העולמית השנתית וחוללה "הלם היצע" באסיה, במזרח התיכון ובהדרגה גם באירופה. מלאי הנפט הגולמי במכליות המשייטות באוקיינוסים אוזל במהירות, והמלאים של דלק מטוסים התרוקנו לגמרי. מחירו עלה ב-110%. תפוקת בתי הזיקוק באירופה עלולה להצטמצם עד סוף הקיץ ב-30%, וכך גם אספקת הבנזין. כדי לחסוך, ממשלות באסיה מורות למגזר העסקי ולמערכות החינוך לעבור לעבודה ולימודים מהבית. לתוך המציאות הכלכלית האירופית המתוחה מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה מצטרף עכשיו הפחד מפני מחסור, לא רק בנפט ותזקיקיו, אלא בשורה ארוכה של חומרי גלם בסיסיים מיובאים.
אם מצרי הורמוז לא ייפתחו מיד, הזהירו ראשי קרן המטבע הבינלאומית בכנס בהול בוושינגטון, המשק העולמי עלול להידרדר למיתון, לצמיחה שלילית, לאבטלה כפויה, לזינוק נוסף בחובות וכמובן לאינפלציה. וגם אם ייפתחו המצרים במסגרת הסכם אמריקאי-איראני, סילוק המוקשים שנזרעו בהם עלול לקחת חודשיים-שלושה.
1 צפייה בגלריה
סגירתם המתמשכת תגרום למשבר כלכלי עולמי? מצרי הורמוז | צילום: Stringer/רויטרס
(Stringer, REUTERS)
אלו הנזקים, על קצה המזלג. את רובם, אם לא כולם, ניתן היה למנוע באמצעות פעולה צבאית מתואמת של נאט"ו יחד עם המדינות הנפגעות באסיה ובמפרץ הפרסי לפתיחת מצרי הורמוז ולחיסול החוצפה הבלתי-נתפסת של "משמרות המהפכה" האיראניות המרשות לעצמן – בסגנון העכבר ששאג – לירות על מכליות נפט העוברות ולהניח מוקשים בעורק חיוני של תובלה ימית בינלאומית.
למה זה לא קורה? למה ארה"ב לבדה נלחמת לפתיחת מצרי הורמוז, אף שהיא נפגעת הכי פחות, אם בכלל, מסגירתם? כי הפוליטיקאים השולטים במדינות הנפגעות חוששים מההשלכות האלקטורליות הפנימיות של המעורבות במלחמה באיראן. המיתון והאינפלציה שבפתח לא ישפיעו, בכך הם מקווים, על הבוחרים – אפשר יהיה לייחס אותם לכוח עליון או למאבק בקולוניאליזם או לשגעונות של דונלד טראמפ. לעומת זאת, לשלוח את חיילינו ומלחינו לעימות צבאי עם "חיל הים" הקיקיוני של משמרות המהפכה האיראניות – זה, לדעתם, המרשם להפסד בבחירות. את הגישה של "שב ואל תעשה" מחזקות הבורסות המערביות, הרושמות עדיין עליות שערים ניכרות, בניתוק גמור מהתחזיות הקודרות.
איך קורה שהכלכלנים מבוהלים והפוליטיקאים אדישים? הכלכלן, פרופ' אלן בלינדר מאוניברסיטת פרינסטון ובעבר משנה ליו"ר הבנק המרכזי האמריקאי, הפדרל ריזרב, נשא באחרונה הרצאה מרתקת בפני האקדמיה האמריקאית למדעי החברה, שבה ניתץ את המיתוס שלפיו יש לקהילת הכלכלנים השפעה של ממש על קהילת הפוליטיקאים. בדומה לנטען ברב-המכר "גברים ממאדים ונשים מנוגה", כך גם רואה בלינדר את הפוליטיקאים והכלכלנים כמי ש"באים מציוויליזציות שונות, מדברים שפה שונה ומגדירים הצלחה במונחים שונים". ההחלטות של הפוליטיקאים ועוזריהם מכוונות, לדבריו, למטרה אחת – לנצח בבחירות הקרובות; הם ועוזריהם ויועציהם אינם מסוגלים לראות מעבר לסקר דעת הקהל הקרוב, שעל-פיו מתקבלות הכרעות גורליות. מצרי הורמוז הסגורים והממוקשים הם ההוכחה לצדקת דבריו.
הבהלה לקקאו
עם פרסום מדד המחירים לצרכן לחודש מארס הסתכלתי בעיון על מחיר השוקולד (גילוי נאות: אני לא צרכן שוקולד). לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, השוקולד התייקר במהלך שנה – מפברואר/מארס 2025 לפברואר/מארס 2026 – ב-6%, כפול מקצב האינפלציה הכללי. החישוב של הלמ"ס לוקח בחשבון גם את מבצעי המכירות וההוזלות הזמניים של יצרנים ומשווקים.
הופתעתי מהנתון. הרי באותו פרק זמן של תריסר חודשים ירד מחיר טונה של קקאו, חומר הגלם העיקרי לייצור שוקולד, בבורסת הסחורות מכ-11,500 דולר לכ-2,900 דולר, ב-75%. במקביל הוזל גם הדולר כלפי השקל, מ-3.77 שקלים לדולר ל-3.00 שקלים לדולר, הוזלה של 20%. מכאן שחפיסת שוקולד על מדף ישראלי, שעלתה לפני שנה 15 שקל, הייתה אמורה לעלות עכשיו 3 שקלים. אלא שהשוקולד, כאמור, דווקא התייקר.
כאן התכוונתי לכתוב בזעם על היעדר התחרות בשוק הישראלי ועל הקפיטליזם החזירי של יצרני וסוחרי השוקולד בארץ. עד שהסתבר לי שבשעה שהשוקולד בארץ התייקר ב-6%, השוקולד בארה"ב ובבריטניה התייקר בלמעלה מ-14%, ובשורה ארוכה של מדינות האיחוד האירופי ב-16% עד 18%. היו גם יוצאי דופן: מחירי השוקולד בפולין עלו בכ-30%, ובשוודיה ויוון בכ-20%, לעומת התייקרות של 1% באלבניה ו-8% בקפריסין. הוזלות לא נרשמו, גם לא לקראת חג הפסחא הנוצרי.
הסברי המומחים מהבנק העולמי ומארגון החקלאות והמזון לתופעה של קקאו מוזל ושוקולד יקר, מציירים תמונה מורכבת. המחירים הגבוהים לצרכני השוקולד כעת, הם מבהירים, משקפים את הזינוק החריג של 120% במחיר פולי קקאו ממחצית 2023 עד מחצית 2025 – תוצאה של יובש חסר תקדים באפריקה שהשמיד את יבולי הקקאו בגאנה ובחוף השנהב.
כצפוי, הצרכנים הגיבו ליוקר השוקולד בצמצום מאסיבי – של 15% לפחות – בקנייתו (ובמעבר למותגי פרימיום שנהיו לפתע זולים יחסית לשוקולד פשוט). היצרנים מצידם הגיבו בהתייעלות, בהגברת ייצור שוקולד איכותי אך דל-קקאו, בהשקעות בתחליפים ובעיקר בהגדלה ניכרת של שטחי היבולים. ואכן, החל מאמצע 2025 נהפך הגלגל. בשוקי הקקאו הופיעו עודפי היצע גדולים, ומחיריו הידרדרו מטה. אלא מה? מרבית יצרני השוקולד – לפי הודעותיהם לבורסות – לא חזו נכון את הקריסה בביקוש ובמחיר, ורכשו חוזים לאספקת קקאו ב-6,000 עד 8,000 דולר לטונה. הם נתפסו עם מלאי גדול של חומר גלם יקר ואינם מתכוונים להוריד מחירים עד שישתמשו בכולו.
ולבסוף, קקאו מהווה רק רבע מעלות הייצור של שוקולד. יתר המרכיבים – מחלב וסוכר ועד הובלה וחשמל – לא הוזלו, ובזמן המלחמה באיראן אף התייקרו. החדשות לאוהבי שוקולד אינן, אפוא, מעודדות: מחירו ימשיך להיות מר.
בדיווחים על התנודות החדות והמהומה בשוקי הקקאו תפסה מקום חשוב ידיעה על חברת הפוד-טק הישראלית Celleste Bio ממשגב, המפתחת שיטות לייצור חמאת קקאו מתאים של פולי קקאו טבעיים המתרבים במעבדה חקלאית-טכנולוגית "בלי לכרות אף עץ", כדברי המייסדת והמנכ"לית, עו"ד מיכל גולומב-ברסי.
Celleste Bio היא סטארט-אפ קטן, עם 15 עובדים, רובם חוקרים בתחומי מזון וביוטכנולוגיה, ועם שותפים גדולים, ובראשם חברת השוקולד והממתקים המובילה בעולם Mondelez וקרן ההשקעות סינגפורית טרנדליינס. לפני פחות משבוע פירסמה החברה הודעה על פריצת דרך, לפיה הצליחה לייצר חטיפי שוקולד חלב מתאי קקאו טבעיים שהתרבו וגדלו תחת פיקוח מדעי במכלים מיוחדים, ויש להם "זהות ביולוגית מלאה" וכן "טקסטורה, טעם וריח" של שוקולד המיוצר מעצי קקאו במערב אפריקה.
הפתרון של Celleste Bio, שגייסה עד כה 5.5 מיליון דולר, עדיין לא הושלם, אבל הפוטנציאל שלו עצום. כדי לייצר טונה של חמאת קקאו בשיטה הקיימת, הסבירה המדענית הראשית של החברה, ד"ר חנה וולפין, צריך לכרות 1,000 עצי קקאו; בתהליך שפותח על-ידי Celleste Bio דרושים לכך רק שני תאים זעירים של פולי קקאו. אין בהם טיפול גנטי או הנדסי, ויש שימוש רק באנרגיות נקיות. "אנחנו לא בפרויקט לייצר תחליפי קקאו", מדגישים מייסדי החברה, "אלא בפרויקט להעביר את גידול הקקאו מאדמה למעבדה". להערכתם, לאחר קבלת אישורים מרגולטורי מזון בארה"ב ובישראל, החברה תוכל להתחיל בייצור מסחרי של חמאת קקאו מתורבתת כבר בסוף 2026. האם מחיר השוקולד לצרכן יושפע מכך? רק בעוד שנים.
