שופט בית המשפט המחוזי בת"א, גלעד הס, דחה אמנם את תביעתה של הפועל ת"א נגד ההתאחדות לכדורגל ומכבי ת״א בדרישה להשיב אליה את שתי הנקודות שהופחתו ממאזנה בעקבות הדרבי שפוצץ, אולם סיפק אמירה שעשויה לשמש בעתיד מועדונים שייתקלו בענישה של הפסד טכני.
האדומים הסירו אמנם את הדרישה לקיום משחק חוזר מטעמי לוחות זמנים, והשופט בחר שלא להתערב בהחלטת בית הדין העליון של ההתאחדות מטעמים משפטיים של סופיות הדיון, אך בפסק דינו הוא מותח ביקורת חריפה על עונש ההפסד הטכני. השופט הס טען כי החלטה כזו נושאת השלכות רוחביות הרסניות על הספורטיביות ואין לנקוט בה כלאחר יד. בדבריו, הוא אימץ למעשה את עמדת המיעוט של אב בית הדין, השופט בדימוס עדי זרנקין, והדיין פרופ' יניב ואקי. "אני מצטרף לעמדתם כי דרך המלך במקרים שכאלו הינה לפסוק משחק חוזר ולא הפסד טכני. בית הדין העליון עצמו ציין כי השאיפה היא שמשחק הכדורגל יוכרע על כר הדשא ולא בבית הדין", כתב השופט הס בהחלטתו.
השופט המשיך ופירט כי תקנון המשמעת ותקנון האליפות מעניקים לבתי הדין "ארגז כלים" עשיר בסנקציות ובעונשים שניתן להטיל על קבוצות שהורשעו, כך שניתן לייצר ענישה משמעותית ומרתיעה גם מבלי לבטל את תוצאת המשחק הספורטיבית. "ניתן ללמוד זאת גם מהעונשים שהוטלו על הפועל במקרה שלפניי, שהינם עונשים משמעותיים ומרתיעים. יש להשתמש בקשת הענישה שמציעים התקנונים חלף קביעת הפסד טכני", קבע.
השופט הס הוסיף: "ראוי לציין פגם ספורטיבי נוסף הקיים בקביעת הפסד טכני כאמצעי ענישה כנגד הקבוצה שבאשמתה לא התקיים המשחק והוא, כי ההפסד הטכני לא רק שמהווה עונש לקבוצה המפסידה, אלא הינו גם מהווה פרס לקבוצה המנצחת ניצחון טכני. כך, למעשה, הקבוצה שלא שיחקה - אף שלא באשמתה - מקבלת פרס משמעותי בדמות שלוש נקודות והפרש שערים של 0:3 מבלי שבעצם עשתה דבר על מנת שתהיה ראויה לפרס זה. לא רק שהפסד טכני להפועל הינו למעשה פרס למכבי, אלא הוא עלול להיות גם עונש לקבוצות המתחרות עם מכבי בצמרת או בתחתית, קבוצות אשר ברור כי אין להן כל אשמה או אחריות לאי קיום הדרבי הגדול".
ואז מסכם השופט: "בנסיבות אלו אני סבור כי קביעת הפסד טכני, ולמעשה גם ניצחון טכני, ראוי שתיעשה רק במקרים נדירים וחריגים, ודרך המלך צריכה להיות ענישה משמעותית במסגרת העונשים מכוח התקנונים הרלוונטיים".
"ההרשעה מוצדקת"
מנגד, כאשר ניגש השופט הס לבחון את טענותיה של הפועל ת"א להשבת שתי הנקודות שהופחתו ממאזנה, הוא היה נחרץ בדחייתן משני טעמים מרכזיים. ראשית, מהטעם הפרוצדורלי-משפטי: השופט הבהיר כי כאשר מוגשת תביעה נגד מוסד שיפוטי פנימי של התאחדות ספורט, אין לדון בה כבתביעה אזרחית רגילה: "יש לקחת את כללי ההתערבות המצומצמים ברצינות. פסק הדין של הערכאה העליונה של מוסד שיפוט פנימי הוא סופי לפי קביעת המחוקק. לא ראוי לפרוץ את גבולות ההתערבות כאשר אין עילה מפורשת של חוסר סמכות, פגיעה בכללי הצדק הטבעי או חוסר סבירות קיצוני וחריג, גם כאשר בית המשפט סבור אחרת מבית הדין".
הטעם השני שסיפק השופט היה מהותי ונוגע לחומרת האירועים עצמם. "למקרא דוח השופט, המשקיף והסרטונים מצטיירת תמונה חמורה במיוחד של התנהלות אוהדי הפועל בדרבי זה", כתב הס. הוא קרא למועדון ולאוהדיו לערוך חשבון נפש עמוק ולהפיק את הלקחים הנדרשים כדי להבטיח שאירועים כאלו לא יחזרו בעתיד. "הדבר הינו בידיה של הפועל ובידי אוהדיה, ואין מדובר בגזרה משמיים. בכל מקרה, ההרשעה מוצדקת גם מוצדקת".
