תהליך הגבלת האינטרנט ברוסיה, שתפס תאוצה מפרוץ המלחמה עם אוקראינה - מגיע עכשיו לשיאים חדשים.
במשך רוב שנות שלטונו של הנשיא פוטין מאז שנת 2000, הרשת הדיגיטלית נותרה באופן כללי אי של חופש יחסי. הרחבת הפלישה לאוקראינה בפברואר 2022 גרמה להחמרה דרמטית בגישת הרשויות לאינטרנט. באביב 2026 התהליך הזה מגיע לשיאים חדשים, וגורם לכעס ואי-שביעות רצון בדעת הקהל.
רוסיה עוברת תהליך "סוברניזציה" מואץ – ניסיון לנתק את המרחב הדיגיטלי הרוסי מהרשת העולמית ולהקים במקומו חומת אש מקומית ומבוקרת. כאמור, המהלך מצית גל מחאה נדיר בציבור הרוסי, שמוצא את עצמו מנותק מהעולם ומהשירותים הבסיסיים ביותר. כך למשל, מהחודש שעבר החלו תושבי מוסקבה וסנט-פטרסבורג לחוות תופעה שלא הכירו: השבתות של האינטרנט הסלולרי למשך שבועות. נימוק הממשל: ניסיון למנוע מכטב"מים אוקראיניים שימוש ברשת לצורך ניווט.
השיא הגיע עם חסימתה המוחלטת של אפליקציית ״טלגרם״, שבה משתמשים מעל 95 מיליון רוסים. במקומה, השלטונות מקדמים אפליקציית מסרים בשם ״מקס״, ובה כלי מעקב מובנים.
למהלכים מצד הרשויות ברוסיה יש השלכות לא רק פוליטיות, אלא גם כלכליות וחברתיות, באופן שמקשה על פעולות יום-יומיות של האזרחים. השבתות האינטרנט והמלחמה בשרתי ה-vpn פגעו במערכות תשלומים, בשירותי מוניות ובמשלוחים וגרמו לשיבושים קשים בחיי המסחר. המחאה אף הגיעה לאליטה הרוסית, כאשר אנשי עסקים מדווחים על הפסדי עתק.
בצעד נדיר, קבוצות של אזרחים ארגנו עצומות להסרת המגבלות, וחלקן אף ניסו לארגן הפגנות רחוב – צעד שמהווה סכנה ממשית לחירותם.
באופן אירוני, המלחמה ב״טלגרם״ פגעה דווקא בערוצי התעמולה של המדינה, כולל כאלה של בלוגרים צבאיים פופולריים, בעוד ארגוני אופוזיציה מצליחים לעקוף את החסימות ולשמור על קשר עם הציבור שלהם. כל זה מתרחש חודשים לפני הבחירות לבית התחתון של הפרלמנט, ה״דומה״. הזעם כלפי הממסד בגלל חניקת האינטרנט יצר קואליציית התנגדות של ליברלים, שמרנים ולאומנים כאחד, מול מה שהם מכנים: ״טירוף דיגיטלי״.
