אם נסעתם בכבישים בימים האחרונים, ודאי חשתם בעומסי התנועה החריגים שחזרו. בנתיבי איילון נרשם שפל חדש במהירות הנסיעה בשעות השיא במקטע שבין וולפסון להשלום – 16 קמ"ש בלבד. בנתיבי ישראל זיהו מגמה דומה: בכביש 5 (בין ראש-העין לאריאל) ובכביש 4 לדרום, נרשמו יותר כלי רכב מאשר בימי שגרה. והעתיד? הולך להיות עוד יותר גרוע.
ניתוח המגמות מאז תחילת המלחמה מצביע על תהליך ברור: לאחר צניחה חדה בשבוע הראשון, החלה התאוששות הדרגתית לרמות של 75%, ובהמשך ל-90% מהקיבולת. כעת, המספרים כבר חוצים את רף הנורמה: כביש 5: נסועה של 106% מהשגרה – כלומר, יותר כלי רכב על הכביש מיום רגיל. כביש 4 (אזור אשקלון-אשדוד): 101% מהשגרה. אזור ראשל"צ-רעננה: 100% תפוסה. אזור עכו-נהריה: 90%. לדברי אורן בנדר, מנהל מחלקת תכנון תנועתי בנתיבי ישראל: "הנתונים מראים בבירור כי עם כניסת הפסקת האש הנסועה חזרה לרמות השגרה, ובחלק מהצירים אף מעבר לכך. במרבית הכבישים המרכזיים נרשמו נתונים שמתקרבים ל-100%, ובמקרים נקודתיים אף חוצים אותם. התופעה נובעת מהחזרה המלאה לפעילות אזרחית, ומהרצון לנצל את חלון הזמן הנוכחי על רקע חוסר הוודאות לגבי המשך הלחימה. במהלך חג הפסח נרשמה ירידה בתנועה בשל החשש מהסלמה, אך עם הפסקת האש חלה חזרה מהירה. השבוע האחרון המחיש זאת היטב; הפקקים חזרו במלואם ובחלק מהכבישים נרשמים עומסים גבוהים מהרגיל".
המצור על איילון
בנתיבי איילון מדווחים גם הם על חזרת הנהגים לכביש 20. לאחר שבשבוע הראשון למלחמה היקף התנועה עמד על כ-55% בלבד, הוא התאושש במהירות ל-90%. ככל שמספר הנהגים עולה, מהירות הנסיעה בנתיבי איילון צונחת ובמקטע הקריטי שבין מחלף וולפסון למחלף השלום, המהירות בשעות הצהריים הגיעה לשפל של 16 קמ"ש. פליקס שכמן, ראש אגף ניהול מידע ואנליטיקה בנתיבי איילון, מעריך כי אחת הסיבות לעומס החריג היא הפגיעה בתחבורה הציבורית: "אנשים חוששים לנסוע באוטובוסים וברכבות בגלל המצב הביטחוני, או שהשירות לא חזר למתכונת מלאה. התוצאה היא מעבר לרכב פרטי ומהירות נסיעה איטית יותר מהשגרה בשעות השיא". פתרון אפשרי, לדבריו, נמצא בפרויקט הנתיבים המהירים: "שימוש בשאטלים מחניוני 'חנה וסע' למרכז תל-אביב יביא להקלה משמעותית. ככל שאנשים יראו מהפקק את השאטלים עוקפים אותם בנתיב נפרד, הם יבחרו באמצעי הזה על פני כניסה לעיר ברכב הפרטי".
כמות הרכבים בכבישים אחרי המלחמה
(לעומת יום רגיל לפני המלחמה)
כביש 5: 106%
כביש 4 אשקלון־אשדוד: 101%
כביש 4 עכו־נהריה: 90%
20 (איילון): 90%
הפקקים רק יחמירו
ד"ר מור כספי, ראש מכון שלמה שמלצר לתחבורה חכמה באוניברסיטת תל-אביב, מתריע מפני עתיד פקוק עוד יותר: "האוכלוסייה בישראל ומספר הנהגים בה גדלים בכ-2% מדי שנה. אין לנו יכולת לסלול כבישים בקצב שתואם את הגידול הזה. אם המדינה לא תפעל כעת, הפקקים לא רק יישארו אלא יחמירו". לדברי ד"ר כספי הפתרון אינו תלוי רק בפרויקטים ארוכי טווח: "עוד לפני שיסיימו לבנות את הרכבת הקלה והמטרו, ניתן להסיע יותר אוטובוסים ולהעסיק יותר נהגים כבר על התשתית הקיימת. היצע תחבורה ציבורית רחב יסייע ליותר אנשים לעבור מהרכב הפרטי לאלטרנטיבות".
כספי מציע צעדים נוספים כמו תמרוץ חיובי לנהגים שיעלו על הכביש בשעות פחות עמוסות, אישור עבודה מהבית והקמת חניוני "חנה וסע" באזורים כפריים מחוץ למטרופולין, שיאפשרו מעבר חלק לתחבורה שיתופית אל תוך העיר. "בתכנון תחבורה ציבורית קיים 'מעגל אכזרי': מפעילים קו בתדירות נמוכה, נוסעים לא מגיעים, ואז מבטלים את הקו. צריך לעשות הפוך – להשקיע בשירות ובזמינות כדי לעודד מעבר להסעות המונים. בנוסף, יש לשים דגש על תכנון נכון, כך שמוקדי הפנאי והתעסוקה לא ימשיכו להתרכז רק בתל אביב ובירושלים". לסיכום, ד"ר כספי מבהיר כי השאלה אינה המחיר, אלא היעילות: "גם הנחות משמעותיות בתחבורה הציבורית לא יסייעו אם הנסיעה לא תהיה מהירה 'מדלת לדלת'. כדי ליצור שינוי אמיתי בכבישים צריך שירות שיאפשר יציאה מהבית והגעה ליעד תוך דקות, בשילוב של רכבת, אוטובוס או אופניים. ברגע שזה יקרה, כבר לא יהיה צורך לשכנע אף אחד לוותר על הרכב".
"האוכלוסייה בישראל ומספר הנהגים גדלים בכ-2% מדי שנה. אין לנו יכולת לסלול כבישים בקצב שתואם את הגידול הזה. אם המדינה לא תפעל כעת, הפקקים לא רק יישארו אלא יחמירו"
