דוח הבריאות השנתי של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שפורסם בשישי האחרון באיחור, מעורר שאלות רבות לא רק על הפרטים הרפואיים שנמסרו בו - אלא בעיקר על אלה שלא נמסרו - כמו למשל מועד האבחון וסוג הטיפול שעבר נתניהו לפני כחודשיים וחצי.
לפי הדוח, ב-29 בדצמבר 2024 נתניהו עבר ניתוח להסרת גידול סרטני והקרנות. באותו יום נתניהו עידכן את הציבור שעבר בהצלחה ניתוח להסרת הערמונית בבית החולים הדסה עין כרם - אך לא הזכיר את הגידול הסרטני. פרופ' עופר גופרית מהצוות שטיפל ברה"מ מסר אז לאחר ההליך: "הכל ברוך השם עבר בשלום. אין שום חשד לממאירות או לסרטן. הכל ערמונית שפירה שהוצאה, ואנחנו מקווים רק לטוב".
נתניהו הודה כי ביקש לעכב את פרסום הדוח בחודשיים "כדי שלא יפורסם בשיא המלחמה על מנת שלא לאפשר למשטר הטרור באיראן להפיץ עוד תעמולת כזב נגד ישראל". בהמשך ציין כי הוא מבקש לעדכן את הציבור בשלושה דברים: "ברוך השם, אני בריא; אני בכושר גופני מצוין; הייתה לי בעיה רפואית קטנה בערמונית שטופלה לחלוטין. תודה לאל, זה מאחוריי".
המידע המופיע בדוח הבריאות של רה"מ לא פורסם במסמך רשמי של המרכז הרפואי הדסה אלא בנייר לבן נטול לוגו ובחתימת רופאי הדסה - פרופ' אהרון פופובצר, מנהל מכון שרת לאונקולוגיה; ד"ר מרק ויגודה, מנהל היחידה לרדיותרפיה וד"ר שרגא גרוס ממכון שרת בהדסה. הרופאים חתמו בשמם ולא בחותמות הרופאים, כמקובל במסמך רפואי רשמי. פרט קטן נוסף: המסמך הזה נושא את התאריך 20 באפריל, כלומר ארבעה ימים לפני שהדבר פורסם לציבור.
בהדסה אמרו בתגובה: "המסמך שהוצא על ידי לשכת ראש הממשלה חתום בידי שלושה מרופאיה הבכירים של הדסה והוא חלק מהצהרת הבריאות של ראש הממשלה. המרכז הרפואי הדסה דיווח לאורך כל השנים אמת בלבד. אשפוזי ראש הממשלה דווחו לציבור בשקיפות כנדרש".
פרופ' זאב רוטשטיין, לשעבר מנהל הדסה, מכיר את הדפוס של פרסום מידע על אודות מצבו הרפואי של ראש ממשלה בישראל: "במאורעות קודמים שקשורים לראש הממשלה, הלשכה לקחה תמיד את הדברור על עצמה ולא הניחה לבית החולים. בית החולים לא הוציא תגובה רשמית שעליה חתום מנהל בית החולים, ואין פה נייר רשמי". מכאן הוא מסיק: "הפירוש הוא שכנראה התקיים משא ומתן לגבי מה לדברר ומה לא, והלשכה פנתה לרופאים ספציפיים שיחתמו - וזה מה שקרה. היה גם אירוע כזה בשיבא - התייבשות והכנסת קוצב - ובית החולים לא הוציא קומוניקט רשמי גם אז".
בשעתו נמתחה ביקורת על שיבא, ששיתף פעולה עם תיאוריית ההתייבשות של נתניהו בשעה שסבל מהפרעות קצב בליבו.
פרופ' רוטשטיין הגדיר בזהירות רבה את מה שפירסמה לשכת ראש הממשלה בדבר סרטן הערמונית שאובחן לפני כמה חודשים: "זו לא הסתרה, אבל אני מתאר לעצמי ששקלו כל מילה. אי-אפשר להגיד שזה שקר, אבל זה לא תיאור מלא".
פרופ' רוטשטיין מודה שהיה מתנהל אחרת לו היה נדרש לפרסם את המידע על סרטן הערמונית של נתניהו מטעם הדסה. עם זאת, הוא מבין את הדינמיקה: "לראש הממשלה יש זכות לפרטיות, וזה מתנגש עם רצון הציבור לדעת. מוצאים פשרה מביכה כזו או אחרת. ראש הממשלה הנוכחי מאוד חרד לפרטיותו, ויש לו זכאות מסוימת בכל מה שנוגע לתפקודו התקין".
פרופ' נדב דוידוביץ', ראש תחום מדיניות בריאות במרכז טאוב ומהפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר-אילן, אומר ששקיפות רפואית של מנהיגים היא צורך לאומי. "במערכת דמוקרטית, אמון הציבור הוא המטבע שבו סוחרים השלטון ומערכת הבריאות. כאשר מידע על מצבו הרפואי של ראש ממשלה נמסר באיחור, תחת לחץ, או בטפטופים - נוצר ואקום מסוכן. לתוך הוואקום הזה לא נכנס שקט, אלא תיאוריות קונספירציה ודיסאינפורמציה שפוגעות לא רק בתדמית המנהיג, אלא בחוסן הלאומי כולו".
פרופ' דוידוביץ' מדגיש שראש ממשלה אינו אדם פרטי במובן המקובל: "בריאותו היא עניין של יציבות שלטונית וביטחון לאומי. המקרה האחרון, שבו הציבור למד על מצבו של ראש הממשלה רק בדיעבד, מדגיש את הפער בין ניהול משברים לבין שקיפות שלטונית. בעידן הרשתות החברתיות, ניסיון לשלוט בנרטיב דרך הסתרה הוא קרב אבוד מראש שרק מגביר את החרדה הציבורית".
