נייל הוא בחור יפה ועדין כמו במבי. הוא לא מסוגל להבין מיהו אז הוא נותן שיעשו מה שרוצים. תלמידים בכיתה מרביצים ומשפילים אותו. המחנך מקטין אותו לעיני כולם ואמו מחליטה עבורו איפה נמתח הגבול המוסרי. רובן הוא אחיו. הם לא חולקים דם משותף אבל כן את אותו החדר. רובן כריזמטי, חסר פחד ומטפל באחרים כמו שהוא יודע. בסכין ובאגרוף. מבחינתו ומבחינת נייל, הוא לא רק גבר אלפא אלא אל אלפא.
"חצי אדם" היא יצירה אפלה שמתרחשת בעולם נעדר חמלה ורחמים. זהו הפרויקט השני של ריצ׳ארד גאד, השחקן והכותב המחונן של סדרת הלהיט "אייל קטן". מאוד מפתה להשוות בין תפיסות הגבריות שלו בשתי היצירות, אבל בסדרה החדשה יש יותר מזה. בטח באקלים הנוכחי בישראל שכולל את רצח ימנו בנימין זלקה ז"ל בפתח-תקווה.
רובן, שאותו משחק גאד, הוא גילום של כל מה שנייל לא יוכל להיות לעולם וזה הוא עצמו. בהמי וחתיך, בעל זעם טהור וחי בשלום עם עצמו ועם הזהות שלו. נייל, שאותו מגלם ג'יימי קמבל המעולה מ'בילי אליוט', מתקיים בדיסוננס. הוא מפחד להיות הומו. בעיקר מול הגבריות שמציג רובן. גם אחרי שסיפר על נטייתו המינית לאמו ולחבריו נותר המכשול הכי גדול, לספר לאחיו. רק כשיספר לו הוא ירגיש שסיפר לעצמו.
מערכת היחסים המורכבת שלהם נמתחת על פני 30 שנה. יחד הם יוצאים לצוד. צדים רגשות באינטראקציה עם אנשים. צדים גוף ונשמות. לוקחים מה שהם רוצים ולא נותנים כלום חזרה.
זו יצירה לא קלה שפותחת מערכות יחסים שנעולות בארונות של גברים. מבכה בתוקפנות טראומות ילדות שמעצבות את יצר ההרס.
בערב יום העצמאות נרצח זלקה בן ה-21 בפתח תקווה. אדם חייכן, כך מספרים עליו, שעבד בפיצרייה מאז שהיה בן 16 כדי לעזור לפרנסת המשפחה. הוא נדקר למוות אחרי שביקש מנערים לא להתיז ספריי שלג על לקוחות.
מותו הוא טרגדיה איומה בגלל הקלות שבו הוא נעשה. סיבה חסרת משמעות כמעט ואגבית. זהו שיח שמתקיים עם אנשים שלא מבינים בכלל באיזו שפה אתה מדבר כי לא למדו אותה מעולם. זו עוררות אמוציות אצל ילדים שחשים שבאים לסרס אותם. לקחת להם משהו שלהם. להוכיח עליונות על ידי חוסר פחד ואלימות. כתגובה הם משחררים כוח הרסני יותר כדי להכחיד לחלוטין את מי שאומר שאסור. המוות של זלקה הוא המציאות עצמה. נוראית ומסחררת באופן שבו מתגלה האימפוטנטיות נגד הרס ששורשיו מתחילים בחבל הטבור.
באלף אלפי הבדלות ואם חוזרים לפיקציה, גאד אולי רצה לספר את סיפורם של אלה שלא יכולים אחרת. שחייבים לפעול מתוך איזה עקרון בסיסי שאי-אפשר להתנגד לו. אבל בדרך צריך לתת את הדין על אלה שנפגעו. לא רק לפרק את המורכבות של הרוע אלא גם להראות את המחיר של הקורבנות.
בקטנה
החשש להיתפס כלא-ממלכתיים הביאה את דני קושמרו ב"אולפן שישי" לאחל שוב ושוב בריאות לראש הממשלה שהסתיר במשך שנה את סרטן הערמונית שלו. ההדגשה החוזרת של הברכות נראית כמעט כמו התנצלות על העיסוק באייטם הזה. בהינתן בכך שנתניהו אמור היה לחשוף את מצבו הבריאותי לציבור בזמן אמת, ייתכן ש"אולפן שישי" היו צריכים לדרוש התנצלות בעצמם.
