בג"ץ הוציא אתמול פסק דין במסגרת הדיון על ביזיון בית המשפט בעניין אי-אכיפת חובת הגיוס על משתמטים חרדים, והורה לבטל הטבות והנחות שניתנות למי ששיך לציבור זה גם אם אינו משרת בצה"ל.
השופטים – המשנה לנשיא העליון נעם סולברג, דפנה ברק-ארז, יעל וילנר, דוד מינץ ועופר גרוסקופף – ציינו כי "הוראות פסק הדין בעניין הגיוס אינן מקוימות. מאחר שלא הוצגו צעדים קונקרטיים שיש בהם כדי ללמד על כוונה לפעול לאכיפת חובת הגיוס, ולקיום הוראות פסק הדין, אין מנוס מלהורות על צעדים אופרטיביים. אנו עושים זאת בלב כבד, כבד מאוד, אך לאחר ניסיונות רבים מספור לנקוט בדרך מתונה יותר – לא נותרה ברירה".
השופטים פירטו שורה של הטבות שלא יינתנו יותר למי שחייב בשירות צבאי אך אינו מתייצב אליו: הנחה ברכישת דירה ("מחיר מטרה"), סבסוד שכר הלימוד במעונות יום ובמשפחתונים, סבסוד שכר הלימוד בצהרונים, הנחה לנוסעי תחבורה ציבורית והנה בארנונה. הם קראו למשרדי הממשלה הרלוונטיים, משרד העבודה, משרד התחבורה ומשרד הפנים, לקבוע תוך 3-5 שבועות הסדרים חדשים למתן ההטבות, כך שיוענקו רק למי שמשרת.
בנוסף, השופטים מתחו ביקורת חריפה על המשטרה, ש"אינה פועלת לאכוף את הדין על משתמטים מקרב הציבור החרדי".
ביטול הטבות יכול לעלות לכל משפחה חרדית אלפי שקלים בחודש. הנחה בתחבורה ציבורית יכולה להגיע עד כ-150 שקל לאדם. הנחה בתשלום על צהרונים מגיעה עד 1,500 שקלים למשפחה עם שלושה ילדים בגיל גן עירייה. הנחה בארנונה מגיעה כמעט עד 250 שקל למשפחה חרדית ממוצעת. ההטבה המשמעותית ביותר היא "דירה בהנחה", שיכולה לחסוך עד חצי מיליון שקל למשפחה חרדית שרוכשת דירה במסגרת זו.
השופט סולברג, שכתב את פסק הדין שעליו חתמו השופטים, הסביר בו כי לא מדובר ב"סנקציות" אלא ב"שלילת הטבות", מה שלא מחייב חקיקה. "אין מדובר בפגיעה בזכויות מוקנות. ממילא, גם אין מדובר ב'עונש'", כתב.
במקביל לדיון בבג"ץ נערכה ישיבת הממשלה שגם בה נערך דיון בנושא הצעדים הכלכליים נגד משתמטים. לקראת הדיון הופץ לשרים מסמך ובו "קשיים" שהציגו גורמי המקצוע במשרדי הממשלה השונים, שמונעים את ביטול ההטבות. כך, למשל, נטען כי ביטול הטבה בתחבורה הציבורית מצריך הקמת ממשק להעברת מידע בין צה"ל למשרד התחבורה. לגבי שלילת ההנחות במעונות היום, נכתב במסמך כי "הדבר עלול להוביל לאי השגת יעדי התעסוקה ביחס לגברים חרדים ולפגיעה בכלכלה הישראלית". לגבי ארנונה, במשרד הפנים טענו כי יש צורך בחקיקה ראשית כדי לשלול את ההנחות.
המשנה ליועמ"שית, עו"ד גיל לימון, הזכיר כי "המועד לקיום פסק דינו של בית המשפט בנושא הגיוס חלף ב-4 בינואר, מבלי שנעשה דבר מצד הממשלה לשם קיום פסק הדין". הוא אף הזכיר את מצוקת כוח האדם בצה"ל, שעליה התריעו הרמטכ"ל, ראש אכ"א ואחרים. בתגובה, שר המשפטים יריב לוין טען כי אנשי הייעוץ המשפטי הם "אנרכיסטים שרוצים להרוס את המדינה", וגם השרים סמוטריץ' וקיש תקפו את היועמ"שית ועובדי משרדה.
מי שהציגה זווית מאוזנת יותר הייתה השרה אורית סטרוק, שאמרה כי "זה נורא ואיום שמשתמשים במעונות היום ככלי ללחץ על חרדים להתגייס. זה פוגע בקידום נשים. מצד שני, חשוב לי להדגיש שאנחנו לא מקבלים את התפיסה שרק מי שלא לומד תורה צריך להתגייס. אנחנו דוגלים בשיטת הרב זרביב, הדיין שהדליק משואה, שמראה לכולם שאפשר להיות גדול בתורה, גאה בישראל וחייל בצבא ההגנה לישראל".
במפלגות החרדיות מיהרו כמובן למחות על פסיקת בג"ץ. "ההחלטה מהווה פגיעה ישירה בביטחון המדינה ובחוסנה הכלכלי, שכן כל קיומנו נשען על התשתית הרוחנית של לימוד התורה", אמר יו"ר ש"ס אריה דרעי.
יו"ר דגל התורה, ח"כ משה גפני, אמר כי "ישראל הולכת ומאבדת, צעד אחר צעד, את זהותה כמדינה יהודית ודמוקרטית. בג"ץ פועל בעקביות ובשיטתיות כדי לפגוע בלומדי התורה ולצמצם את מקומם במדינה. לא ניתן לכך יד".
