הנתונים מדברים בעד עצמם: בשנים האחרונות עולה בהתמדה מספר התיקים שנפתחים במשטרה לבני נוער שהיו מעורבים באלימות קשה - איום ברצח, ניסיון לרצח וגם, במקרים הקשים ביותר, גרימת מוות: הריגה ורצח. לא פחות מ-109 תיקים כאלה נפתחו בשנת 2024, השנה האחרונה שלגביה נאספו נתונים. בשנה שלפני כן, המספר עמד על 97 תיקים. בחמש השנים שקדמו לכך, המספרים היו נמוכים הרבה יותר: רק כמה עשרות מדי שנה.
"ילדים הם בבואה של החברה, הם לא חיים בוואקום", הסבירה ורד וינדמן, יו"ר המועצה לשלום הילד. "האווירה שכולנו חיים בה משפיעה קודם כל על הפגיעים ביותר - ילדים ונוער. הכתובת על הקיר".
ואכן, צריך להסתכל על הנעשה בחברה הישראלית בשנים האחרונות: על השיח החברתי ההולך ומקצין, ועל מצב החירום המתמשך ושנות הקורונה שמצטברים יחד ליותר משש שנים שבמהלכן מערכת החינוך לא פעלה כסדרה. "יש הרבה דברים שקורים עוד קודם לאלימות, ושבהם צריך להשקיע", הוסיפה וינדמן. "נשירה מבתי הספר למשל, וילדים שזקוקים לטיפול ולא מקבלים אותו בזמן. כשהתופעות לא מטופלות, הן מגיעות לכדי קיצון".
על פי הנתונים, בשנים האחרונות קיימת ירידה במספר התיקים הפליליים שבהם מעורבים בני נוער. אך בעבירות הקשות ביותר, חיי אדם ועבירות מין, המגמה היא של עלייה מדאיגה. "קטינות היא לא חסינות", אמרה וינדמן בהקשר לעבירות הקשות שביצעו על פי החשד בני נוער בימים האחרונים, אך לדבריה לצד הענישה והאכיפה - חובה להשקיע במניעה. "צריך לחשוב איך מצילים את הקורבנות הפוטנציאליים הבאים", אמרה. "לפעמים הפתרון הוא פשוט מאוד: להשקיע ברשת חברתית חזקה. באנשי מקצוע. מערכת הרווחה והחינוך, שאמורות היו לזהות בזמן את מקרי הקיצון ולהציע התערבות מתאימה, הולכות ונשחקות. לא משקיעים מספיק תקציבים, ואין תוכנית גג לשיפור המצב. חובה שתהיה - כי שום דבר לא ייפתר מעצמו".
לכ-13 אלף נערים נפתח מדי שנה תיק במשטרה בחשד לביצוע עבירה כלשהי. כל אחד מהם עובר תחת ידיהם של קציני המבחן לנוער, שפועלים במסגרת משרד הרווחה.
"אנחנו מזועזעים, כמו כל הציבור, מהמקרים הקשים", אמרה בטי חנן, קצינת המבחן הראשית לנוער. גם חנן רואה עלייה בשיעור הנערים המופנים לשירות המבחן בשל עבירות אלימות - המהוות היום כ-40% מכלל העבירות שבגינן נפתחים תיקים במשטרה לבני נוער. זאת לאחר שנים שבהן אחוז ניכר מהעבירות היו קשורות ברכוש.
"הנוער שלנו גדל ומתחנך בתקופה מאוד קשה", הסבירה חנן, שמייחסת גם היא את העלייה באלימות לשנות הקורונה ולמצב החירום המתמשך. "זה דור שלא זכה להרבה נוכחות במערכת החינוך - מה שנפגע הוא לא רק לימודי המתמטיקה ואנגלית אלא גם ההתפתחות של תפיסה מוסרית וחברתית".
היעדר תפיסה מוסרית וחברתית הוא מאפיין של נוער עובר חוק - שמביע אדישות לצרכים של אחרים וסובל ממחסור במיומנויות חברתיות ותקשורתיות, אבל להתערבות בגיל צעיר יש סיכוי להצליח. "בגיל ההתבגרות הדפוסים עוד לא מקובעים. עדיין אפשר להסיט את מסלול ההתפתחות", הסבירה חנן. "נערים שיושבים על הגדר - אפשר להזיז לכיוון הנורמטיבי".
אלא שעל אף שהמענים בשירות המבחן לנוער מקצועיים ומוכיחים את עצמם, גם השירות הזה - כמו מרבית שירותי הרווחה במדינת ישראל - סובל ממחסור בכוח אדם ובקושי באיוש התקנים. "זאת עבודה מלאה במשמעות וערך, ומאוד אפקטיבית, אבל היא מאוד קשה - והשכר לצערי לא בצדה", הודתה חנן. "אנחנו כמדינה צריכים להבין שצריך להשקיע משאבים בחינוך, בטיפול, ברווחה. כדי שנוכל לאתר ולזהות דגלים אדומים, לזהות את הסימנים בזמן, ולבנות מענים מותאמים. זאת עבודה יומיומית".
