אנחנו חיים בתקופה של "בין הרסיסים" – רגע אחד טיל, רגע שני שגרה יחסית, ואני? אני ממשיך לחרוש את הכביש ולאסוף שקלים מלקוחות שעולים למונית. באחת הנסיעות הגעתי לפלאפל הלל בבני ברק בדיוק אחרי "הודעת הרגעה", מפיקוד העורף, כשדרך ז'בוטינסקי הסואנת נראתה לרגע נטושה. בדרך כלל יש פה תור של רעבים שמשתרך עד פתח תקווה, אבל התמזל מזלי והפעם ניגשתי ישר אל הבוטקה.
בזמן שדוכני פלאפל הולכים ומעלים את המחיר או ונאלצים להחביא אותו באותיות קטנות כדי שלא תחטפו שבץ מהעוקץ בארנק, בבני ברק משחקים משחק אחר. העיר הזו מלאה בפלאפליות שמודעות לכך שזה אוכל רחוב זול ומציעות פיתות גדושות במחיר חד-ספרתי. אבל "הלל" שובר את השיא של עצמו. עד לפני רגע מנה עלתה 7 שקלים. עכשיו? הדביקו שלט על השלט: 6 שקלים בלבד. כן, קראתם נכון. המחיר דווקא ירד.
המוכר הגיש לי את הפיתה וניגשתי לעבודה. קיבלתי פיתה מעולה, עמוסה בכדורים שמנמנים צהובים, חצילים מטוגנים וצ'יפס מלמעלה. אחרי שחיסלתי את שכבת הצ'יפס, עצרתי לתיגבור עמבה-טחינה והמשכתי להתענג. אם שואלים אותי אם שווה להגיע במיוחד? בטח. לא רק בשביל הטעם, אלא גם בשביל ה"ריאליטי צ'ק" וההבנה שכל מי שגובה מכם 35 שקל על פיתה עושה עליכם קופה. פה שבעתי בזיל הזול, ועדיין נשאר לי עודף מהעשרה שקלים שנתתי.
פלאפל הלל. ז'בוטינסקי 180, בני ברק
א'-ה' 08:00-00:00. כשר
הנזק: 6 שקלים