בסצנה אחת מתוך כמיליון וחצי שהותכו לשעתיים של 'מייקל', מייקל ג'קסון הצהיר שהוא בסך הכל "רוצה לרפא את העולם" (כן, שנים לפני ההמנון הדביק באותו שם). ובכן, אנחנו כאן לעדכן את רוחו של מלך הפופ שמצב העולם לא משהו, אבל בני המשפחה הנאמנים שנעלמו במהלך חייו ומנהלי העיזבון שהתגלו כחברים הכי טובים שלו אחרי מותו הצליחו לרפא משהו חשוב בהרבה: את המותג מייקל ג'קסון.
עם הכנסות מפלצתיות של 217 מיליון דולר בסוף השבוע הראשון להקרנתו (ושיא לביוגרפיה מוזיקלית), 'מייקל' הפך את ג'קסון סופית מסחורה רדיואקטיבית, כזאת שברדיו יהססו לפני שמרימים ספיישלים לכבודה, למה שהיה שם לפני העדויות המצמררות על פדופיליה. הטרוניות של מבקרים או מעריצים ביקורתיים יותר, שלפיהן מדובר בתשדיר תעמולה שטחי שמתעלם מכל מה שלא נוח בביוגרפיה של מלך הפופ ואז "עוצר" בנוחות את הסיפור רגע לפני פרוץ ההאשמות, נרמסו בהליכת ירח קלילה. היוצרים הבטיחו לעסוק בנושא "בצורה כנה וישירה"? נו, גם ראש הממשלה הבטיח "מהפכה" בקריית-שמונה ו"ניצחון מוחלט" על חמאס. אולי בפעם הבאה.
לפחות בסרט זה עוד אפשרי: 'מייקל' מסתיים ב-1988 עם כתובית שמרמזת על המשכון. הוא עוד לא הוזמן וטרם הוכרז, אבל מה יותר נוח מלדחות את הטענות להלבנה באמצעות רמז לעתיד. עם סכומים כאלה, אל תתפלאו אם 'מייקל' אכן יקבל המשכון, ואולי אפילו יקום קולנועי משל עצמו, כמו דמויות קומיקס. רק אל תיפלו מהכיסא אם גם בסרט הבא סוגיית ההתעללות בילדים לא תופיע, או תוזכר כלאחר יד: ניכר שהקהל מעדיף לראות בובות שעווה חיות משחזרות את Thriller. בסרט הבא הן יוכלו להמשיך בטבעיות ל-Black or White: ככה זה כשזיכרונות הילדות מנצחים את הדאגה לילדים.
