ב-20 באפריל (יום הולדתו של אדולף היטלר), נערך אחד הסקרים הכי משמעותיים שראינו בגרמניה בשנים האחרונות. התוצאות מזמנות הישג שיא למפלגת הימין הקיצוני "אלטרנטיבה לגרמניה" עם 28% ממצביעי הסקר, אחוז אחד יותר מאשר בסקר הקודם, ופער של ארבעה אחוזים ממפלגת השמרנים של הקנצלר פרידריץ מרץ. תוצאות הסקר תואמות למגמה שמתווים גם סקרים אחרים מהתקופה האחרונה.
מדובר בקטסטרופה תדמיתית ופוליטית לגרמניה. רק 81 שנה לאחר סיום מלחמת העולם השנייה, מפלגת ימין קיצונית מובילה בסקרים עם מצע אנטי-הגירתי, מדיניות פרו-רוסית ותמיכה ביציאה מהאיחוד האירופי. מתמודדים רבים ברשימה ועוד יותר רבים מתומכיה הם אנטישמים, מכחישי שואה או מתנגדים לחשיבותה כאירוע היסטורי ייחודי באכזריותו, ששואפים לצייר מחדש את ההיסטוריה הגרמנית.
בבחירות הכלליות ב-2017 זכתה המפלגה ב-11.5% מהקולות. ארבע שנים לאחר מכן, ירדה ל-10.2, וגרמנים רבים כבר ראו בה כמפלגה שולית המייצגת בעיקר את התושבים הלא מרוצים ממזרח המדינה. אבל בבחירות בשנה שעברה זכתה המפלגה ב-20.6% מהקולות (המפלגה השנייה בגודלה בפרלמנט), והפכה לגורם משמעותי בנוף הפוליטי בגרמניה. אחד מכל חמישה גרמנים בחר בה. מדובר במפלגה שחצתה גדרות גאוגרפיים, מגדריים וסוציו-אקונומיים.
זה כמובן לא הפך אותה ללגיטימית. המפלגות האחרות בגרמניה אוסרות על כל מגע עם אלטרנטיבה לגרמניה, כולל שיתופי פעולה או משא ומתן קואליציוני. החרם הזה הופך יותר ויותר מורכב ליישום לאור עליית המפלגה בסקרים, וגורם להקמת ממשלות וקואליציות בין מפלגות שלא מסכימות ביניהן על דבר, ובכך מביא עוד ועוד מצביעים לאלטרנטיבה.
אם בבחירות האחרונות הצביעו למפלגה בעיקר על רקע חשש ביטחוני, לאור החשש מפשיעה של מהגרים, הרי שהסנטימנט הפעם הוא יותר כלכלי. כבר עכשיו תקציב הרווחה הגרמני נוגס 31% מהתוצר המקומי הגולמי (GDP), ולפי אחד הסקרים למעלה ממחצית מהגרמנים לא מוכנים לעשות הקרבות נוספות עבור תקציב לרווחה. למעלה משני שליש מהמשיבים טענו כי מהגרים לא צריכים להיות זכאים לתנאי רווחה, עד שלא עבדו תקופה מסוימת בגרמניה.
