לפני עשור, ויותר מעשור, הרגיזה שפי פז את השמאל החברתי. יום אחד, היא אמרה, לא רק אנחנו, בדרום תל-אביב, נספוג את אלימות המסתננים. היא תגיע גם אליכם. גזענית, פאשיסטית, כינו אותה. פעם אחר פעם היא נעצרה. היא גם חטפה כתבי אישום וישבה בכלא בגין מעשים פליליים. היא בכלל הגיעה ממרצ. גם כאשר עברה להתגורר, עם בת זוגה, בדרום תל-אביב, היא הגנה על מבקשי מקלט. עם הזמן, היא החלה לתעד את האלימות. העימותים בינה לבין פעילים למען מבקשי המקלט החלו. אתם לא מגינים על האפריקאים, היא אמרה להם. אתם מפקירים את האוכלוסיות המוחלשות בשכונות.
בשבועות האחרונים, אנחנו כבר יודעים, הנבואות של פז הולכות ומתגשמות. כנופיות של צעירים, וצעירים מאוד, דור שני למבקשי המקלט, כבר לא מסתפקות בדרום תל-אביב. הדיווחים מפחידים. שוד, ביזה, אלימות, דקירות, ואפילו ניסיון ללינץ' נגד צעירה שאחיה התלונן נגדם במשטרה. יש להם אפילו שם – SSQ (Shapira Squad – כנופיית שפירא). כל מי שאטם אוזניים ועצם עיניים לנוכח הטענות של פז, ועוד רבים אחרים – שותף לאחריות למה שקורה היום. יש צורך בשמירת צלם אנוש. כי גֵרים היינו. ובתנאי שהגרים לא באים להרוס ולהכות ולשדוד. ונא לא לבלבל את המוח על הזנחה. וכי המצב בשוודיה, שהעניקה להם הכל, שונה? וכי בבריטניה המצב שונה?
1 צפייה בגלריה
כנופיית SSQ מטילה אימה בת"א. יש צורך בשמירת צלם אנוש, כי גֵרים היינו. ובתנאי שהם לא באים להכות ולהשתולל
יש רק פתרון אחד למצב שנוצר. החזרה של העבריינים למדינות המקור. יש אלימות גם בקרב צעירים מהמגזר היהודי, כפי שמעידים מקרי הרצח המחרידים של ימנו בנימין זלקה ודסטאו צ'קול מהימים האחרונים. אותם אי-אפשר להגלות. את העבריינים הזרים – צריך לשלוח למדינות המקור. פה ושם, במדינות אירופיות, זה כבר קורה. ה-ECHR, ביהמ"ש האירופי לזכויות אדם, בפסיקה מספטמבר 2020, הורה על החזרת מבקש מקלט לסודן. רוב המסתננים בישראל הגיעו מאריתריאה. "למרביתם לא נשקפת שום סכנה בארצם", אומר עו"ד יונתן יעקובוביץ, מנהל המרכז למדיניות הגירה ישראלית, "אבל בג"ץ ביטל את כל האמצעים שהיו מובילים לחזרה עצמאית של אלפים". עד עכשיו שילמו תושבי דרום תל-אביב מחיר יקר על הפסיקות השגויות. הם כבר לא לבד. וצרת רבים, כידוע, היא לא נחמה ולא חצי נחמה.
עיניים על דנמרק
בדנמרק, שכמו ארצות רבות באירופה מתמודדת עם אלימות מהגרים, הוחלט לאחרונה על חקיקה חדשה, שתחייב גירוש כל מי שאינו אזרח דני שנשפט לשנת מאסר. "כאשר ניסחו את אמנת זכויות האדם", אמרה מטה פרדריקסן, ראש ממשלת דנמרק, "אף אחד לא יכול היה לדמיין שמישהו מהמזה"ת יברח למדינה הטובה בעולם כדי לאנוס נערות ונשים". שפי פז נשמעת מתונה לידה. היא גם הבהירה שלאחר החלטת גירוש, היא לא תמתין לערעור במסגרת ה-ECHR. הגירוש יהיה מיידי. החוק אמור להיכנס לתוקף היום. פרדריקסן, יש להדגיש, היא מנהיגת המפלגה הסוציאל-דמוקרטית.
רוב הזרים בישראל תורמים לכלכלה. הם עובדים מסורים. הם עושים מה שישראלים לא עושים ולא יעשו. כבר קשה בלעדיהם. אבל כמו במדינות הגירה אחרות, הבעיה מחמירה בדור השני. ולכן, יש למצוא מסלול מהיר לגירוש עשרות בודדות של משפחות שבניהן ביצעו עבירות. ומכיוון שגירוש זה העונש המפחיד ביותר – אפשר להניח ששאר ההורים יקשרו את ילדיהם בחבלים, כדי שלא יסתובבו ברחובות. האם אמצעי כזה כרוך גם בעוול? בוודאי. אבל עדיף עוול קטן על עוול גדול, הרבה יותר גדול, שכבר מזמן לא שמור רק לתושבי דרום תל-אביב.
סהרורי השוליים השתלטו
ייתכן שבעניין הזה אני נודניק. קאטו הזקן. אבל אני חייב להיות, משום שהאסימון לא יורד. לפני חודשים לא רבים התייחסתי בספקנות-מה לטענות שבתחום התעמולה נגד מדינת היהודים - אנחנו בשנות ה-30. חוששני שאנחנו צריכים להסיר את הספקות. אין כמעט יום ללא בשורות חדשות. אנחנו בשלב הנורמליזציה של האנטישמיות. "ציונים-אמריקאים נהנים מפריבילגיות של לבנים ומתנהגים כמו שחורים בתקופת העבדות", אמר ג'וליאן קזבלנקס, סולן להקת "הסטרוקס" בראיון רשת עם הקומיקאי כארים רחמה אגב נסיעה בסאבוויי בניו-יורק. "ציונים" זה שם קוד ליהודים. אפשר לטעון שכוכבי רוק ותרבות לא מבינים כלום. אבל הם משפיעים. הרי הקריאה Death, death to the IDF הושמעה על ידי הצמד בוב וילן בגלסטונברי, ביוני האחרון, ומאז נעשתה פופולרית. הרי הדעות של דיוויד דיוק, הגזען הוותיק, וניק פואנטס, הניאו-נאצי הצעיר, היו פעם שוליים. לא עוד. שורה של משפיעני צמרת, משמאל ומימין, צועדת בעקבותיהם.
אחד מהם הוא חסן פיקר, כוכב עולה בארה"ב. מדובר בצעיר ממוצא טורקי, יליד ארה"ב ששונא את ארה"ב, מצדיק את 11/9 וכמובן – תומך מובהק של חמאס, חיזבאללה והחות'ים. בדיוק הארגונים שהקורבנות שלהם הם בעיקר מוסלמים. אבל מה אכפת לפיקר ודומיו. הם תומכים בהם משום שהם נגד אמריקה וישראל.
הבעיה היא שההשפעה ההרסנית מגיעה עד ל"ניו יורק טיימס", פעם העיתון החשוב בעולם. עזרא קליין, טאלנט עולה שם, פירסם לאחרונה מאמר תחת הכותרת: "חסן פיקר הוא לא האויב" (בהמשך שונתה הכותרת), שכל כולו הכשר לדעותיו המתועבות. קליין, עוד יהודי חצר, שייך לתומכי פתרון הבלהות של "מדינה אחת". רק לא מדינה יהודית. זה המסלול שאליו צועדת המפלגה הדמוקרטית, שבבחירות האמצע הקרובות תזכה כנראה לרוב בסנאט. כמה שאנחנו עוד נתגעגע לאובמה.
הסופר והעיתונאי מתי פרידמן הגיע לחנות ספרים בוושינגטון. הוא עיין במדף ספרי המזה"ת. עיניו חשכו. שורה ארוכה של ספרים, שהמכנה המשותף שלהם הוא עוינות מפחידה לישראל, אימוץ הנרטיב שלפיו ישראל ביצעה ג'נוסייד, וגלישה לנימה אנטישמית. הביקור הוליד כתבה ארוכה, Introduction to Gazology, שבה סוקר פרידמן את הספרים עצמם. עזה עם כל דבר. עם פמיניזם. עם הרס העולם. תיאוריות שאין להן שום קשר לעובדות. זה מה שקורה ברוב חנויות הספרים במערב.
דניאל יונה גולדהגן (מחבר הספר "תליינים מרצון בשירות היטלר") סקר בספרו, Worse Than War, שורה ארוכה של אירועי ג'נוסייד מאז מלחמת העולם השנייה. תמיד, כתב גולדהגן, תעמולת זוועה קדמה לג'נוסייד. וכן, אנחנו בשנות ה-30, בשלב התעמולה. עם הבדל אחד: ליהודים יש מדינה.
