39 שנים כבר מבטיחים לנו "רכבת לאילת תוך חמש שנים". ב-1987 הייתי עם שר הכלכלה גד יעקובי באילת, שם הוא הבטיח חגיגית את הקמת קו הרכבת המיוחל תוך שלוש עד חמש שנים. אפילו אבן פינה הונחה אז, וכבר חמש פעמים נוספות, ומדי כמה שנים חוזר על ההבטחה בנימין נתניהו. מיליונים כבר הוקצבו לתכנון, אבל רכבת לאילת לא תהיה גם בשנים הקרובות.
כמו הרכבת לאילת, הבטיחו ממשלות ישראל שורה של פרויקטים משמעותיים, בעיקר בתחום התחבורה, אך כולם תקועים כבר שנים, על חשבון האזרחים המרומים. כך מובטח המטרו כבר 15 שנים וכעת התחזית המוקדמת ביותר בפרויקט הענק, שיעלה כ-200 מיליארד שקל, היא לשנים 2037-2040. גם שדה תעופה על איים מול תל-אביב הובטח כבר לפני שני עשורים. אפילו תוכניות כבר שורטטו, אבל החלום נשאר חלום.
כל שנה נדחים קווי הרכבת הקלה החדשים בירושלים ובתל-אביב בעוד שנה-שנתיים וכך גם פרויקט אגרות הגודש בגוש דן. שדה תעופה גדול שני, שיתגבר את נתב"ג, מובטח כבר מ-2005. ארבעה אתרים כבר הוצעו ושניים אפילו אושרו. שדה שני לא יהיה כאן עוד שנים. הזלזול הממשלתי בקיום הבטחות כזב הוא מעבר להונאת האזרחים גם שליחתם לפקקים אין סופיים וסתימת נמל התעופה הקיים. חבל, עצוב, מעצבן ומדאיג.
