מפקד חיל האוויר היוצא, האלוף תומר בר, חתום על הישגים נדירים של חיל האוויר במלחמת שלוש השנים שעברו, כמו גם על חלקו של החיל בכישלון שאין לו שיעור באסון 7 באוקטובר. באומץ נדיר, רגע לפני שהוא פושט מדים, הוא משאיר מאחוריו סיכום, אם תרצו, כלי מדידה לבחינת המציאות: "ללא פתרון לסוגיית העשרת האורניום והגרעין", הוא אומר בשיחות פרטיות, "זה יהיה כישלון אחד גדול". הוא מציע ש"נדרשת עוד הבהרה" מול איראן, במילים אחרות, עוד מהלומה אווירית נגד משטר הגנרלים של משמרות המהפכה שתשכנע אותם להיענות לדרישות ארה"ב.
בינתיים, טראמפ עדיין לא השתכנע, כפי שאמר בסוף השבוע ש"ייתכן שמצב שבו לא יושג הסדר הוא טוב יותר". ואני, רק שאלה: מה המשותף לקביעות הבאות: האמריקאים, לפי דיווחים שונים, עומדים לסגור את קריית-גת, הצד שלנו ממשיך לחטוף מהרחפנים שמשוגרים אלינו בדרום לבנון מצד חיזבאללה, והטרור היהודי בגדה ממשיך לקטול פלסטינים בלי מענה נחרץ מצד מקבלי ההחלטות. התשובה שלי היא שבלי חתירה לפתרון מדיני בכל החזיתות הבוערות סביבנו יהיה כישלון אחד גדול.
מירי רגב מפיצה את אחד מדברי הבלע והשקרים שילוו את מערכת הבחירות המתקרבת וכך היא אמרה על לפיד ובנט: "הם עשו את אחד הנזקים הגדולים למדינת ישראל, אסון גדול". היא מתכוונת להסכם שחתמו עם ממשלת לבנון שאיפשר להם לחפש גז במרחק של 10 ק"מ בים. האמת, וחשוב לדבוק באמת, על פי ההסכם שנרקח על ידי נציג של ממשל ביידן, בלי מעורבות של חיזבאללה, הצד הישראלי איפשר לחברה מצרפת לחפש גז בים. הם חיפשו ומצאו רק מי מלח. ובינתיים הצד שלנו הבטיח מעטפת ביטחון לאסדות שלנו שהמשיכו להניב כמויות אדירות של גז בלי שחיזבאללה ינסה לפגוע בהן. זה כל הסיפור, וכל השאר שקרים שמירי רגב מפיצה.
תמונות סוף השבוע ומה למדנו מהן: נתניהו מתאמן בחדר הכושר ואחר כך אוכל ביצה קשה. הדימוי המבוקש: הוא בריא "כמו שור", כפי שהעיד על עצמו. איזנקוט מציג את הרכש החדש שלו – שאול מרידור, דור שלישי לימין השפוי ואוהד בית"ר. התמונות האלה מזכירות לי את המשפט האלמותי בספרו של ג'יי-די סלינג'ר ב"תפסן בשדה השיפון": "לאן הברווזים עפים כשהאגם קפוא". אגב, גם דני סנדרסון השתמש במשפט הזה בשיר "זה הכל בשבילך" שנועד להעמיק אצלנו את ההכרה שהכל לטובה. הברווזים עפים למקום בטוח. הנה שורות מהשיר של דני סנדרסון:
"כל יום קורים ניסים, גם לנו עוד יקרו... הו דון קישוט אל תהיה כל כך תמים, בעולם ילד אין מקום לסתם חולמים". ובכל זאת, רשמו לפניכם: אנחנו עומדים לפני הגשמה של ניסים בכל מה שקשור לבחירות המתקרבות. זה הולך להיות מהפך שכמוהו התרחש אצלנו ב-1977. זה לא חלום. הברווזים שיעופו מתהומות הנשייה הפוליטית אצלנו יזכו סוף-סוף למקום מבטחים.
רשמו הצעה: הצביעו רק למפלגה שלא תדיר את ערביי המדינה, מפלגה שתתחייב לכלול בין מרכיביה לשלטון את ערביי ישראל.
המשורר אנדריי ווזנסנסקי הוכרז בשעתו על ידי חרושצ'וב כאויב של ברית-המועצות. בשיר "בלי שם" שנתן זך תרגם, נכתב: "אין צורך בדברי סחור-סחור, אין צורך בדברי הבל, אנחנו ‑ ילדי פולחן האישיות, אנחנו - בשר ודם שלו. גדלנו בערפל דו פרצופי בין שגעונות גדלות ודלות הרוח... אנחנו אנשים המובלים בשורה עורפית, על פרשת דרכים... אנחנו גבורת החגיגות, אנחנו השערים הפתוחים, הסמכויות אשר בוטלו וזעם הכפירה החדשה וזוהר הצדק".
ואנחנו גם.