שנות ה-90 בתקשורת היו עליזות כמו רונלד מקדונלד. דודו טופז הביא חוצנית בשקל תשעים ל"ראשון בבידור" ובנימין נתניהו עשה אמריקה ב"מבט" כשהתראיין בעקבות הקלטת הלוהטת.
לתוך הטרמפולינה הזו קפץ גיל ריבה. סוג של רונלד בעצמו. החבר הכי טוב שלך שתוקע לך שומן טראנס בגב אבל עם חיוך במתק שפתיים. ריבה ראיין את כולם. החל מפנינה רוזנבלום ועד גאולה עמיר. הוא לא ברח מהגדרת רכילאי אלא יצר אותה מחדש. מנגנון הראיון היה מעניין. הוא הצליח להתקרב מספיק למרואיינים, הוריד מגננות על ידי משחקי אסוציאציות. הרים ושיבח אותם וברגע שהסכימו להתערטל בפניו, הוא הסתכל על הנפש העירומה וזרק משפטים שיעוררו אצלם אי-נוחות שתנסה לרצות אותו.
מאז נכנסו הרשתות החברתיות והרבה מהפכות עברו בים. מי-טו, תרבות הביטול, פייק ניוז. אבל מבחינת ריבה לא הרבה השתנה. בשישי ראיין את חנה לסלאו ב-13 תחת הכותרת "חנהל'ה התבלבלה". הנה ספוילר: למרות הטיזרים, הפרסומות ואפילו הסטריפ שאומר: "סערת המשואות ושינוי העלילה: חנה לסלאו פותחת הכל". לסלאו לא פתחה כלום. להפך, ניסתה לסגור בכל פעם שהנושא לא התייחס להצגה שעבורה התראיינה.
ריבה, שנשלח כנראה לסקר את ההצגה עוד לפני פרשיית המשואות, הבין איזו ביצת הפתעה יש לו ביד, ובמקום לעשות ראיון שלא ייקח אותה לאישי, הוא ניסה להפוך אותו להכי אישי. זה לא עבד. לסלאו, שעברה מספיק ראיונות, ידעה לזהות את הרגעים שבהם, איך נגיד, עובדים עליה. "על המשואות אני לא מדברת", אמרה במפורש. אבל ריבה התעקש. רצה צילומי השלמה ועבר לזריקת חיצים בקטנות. אמר לה שמפחדים ממנה. היא חשבה שלא. רצתה לחתוך אחרי שהבינה שיש עוד מלא שאלות. הוא ניסה להרים לה את האגו כשקבע שהיא סמל. שאל איך הצליחה להיות אהובת העם לאורך זמן, איך זה להרגיש קונצנזוס.
לסלאו לא התפתלה ולא בלעה. היא ביקשה להפסיק פעם אחרי פעם. "את רוצה שנלך", שאל אותה בסוף. היא אמרה שכן וביקשה שאף יוריד אותה מהכתבה. זה כמובן לא קרה. וריבה סיים את האירוע בקריינות: "היו לנו כל כך הרבה שאלות מוכשרות וכשרות בנוגע להסכמה, לוויתור, למחיר על היותה סמל ותחושותיה בעידן זה. נדמה שכשמקבלים כבוד ציבורי מגיעות גם שאלות ציבוריות, אבל כבר ראיתם מה קרה".
מה קרה? כלום לא קרה. למעשה הוא הבין שאין אייטם. ההפתעה בביצה הייתה עבורו. אם הטיעון הוא שהיא צריכה לענות על שאלות כי קיבלה כבוד ציבורי, כדאי לזכור שהיא גם ויתרה עליו. אולי היה אפשר גם לוותר על האייטם שאין בו כלום, במקום למכור אותו בשקל תשעים. אפילו מקדונלד'ס העלו את המחיר.
בקטנה
במהדורות החדשות של הסופ"ש התייחסו לליכודיאדה שכללה את השמנה והסלתה של הליכוד. כולל מרדכי דוד, למרות שעשה הסבת מקצוע מרדיפת שמאלנים לרדיפת תושבים בדרום ת”א. חוץ מבובות ענקיות של טרמאפ וביבי היה אפשר למצוא על דלתות האורחים במלון פליירים עם הכיתוב: "שמאלנים אל תפריעו לנו לנצח (את המלחמה)". אפשר לקוות שהם לא מתכוונים לטייסים, למילואימניקים, לאזרחי משלמי מסים. במקרה שכן, תמיד אפשר לשלוח את דוד שיעשה הסבה נוספת כחייל שיילחם באויבים (במלחמה).
