בָּרְחוֹב שֶׁיִּשְׁתַּתֵּק בֵּינְתַיִם, חַלּוֹן יִטָּרֵק.
מִישֶׁהוּ יָסִיט וִילוֹן וְיָנוּעַ פְּנִימָה
אֶל תּוֹךְ הַחֶדֶר.
מִישֶׁהוּ אַחֵר יֹאמַר שֶׁכָּכָה זֶה
וְאֵין מָה לַעֲשׂוֹת,
אַחֶרֶת תֵּיטִיב אֶת הַשְּׂמִיכָה
מֵעַל בְּנָהּ הַיָּשָׁן.
אִשָּׁה תְּהַדֵּק אֶת שְׂפָתֶיהָ, תַּבִּיט
בַּיּוֹשֵׁב מוּלָהּ בְּכָל עֶרֶב
הוּא יִטְמֹן אֶת פָּנָיו בָּעִתּוֹן.
מִישֶׁהוּ יַתְחִיל מִשְׁפָּט בַּמִּלִּים "הָאֱמֶת הִיא" —
וְיִשְׁתַּתֵּק. הוּא יִקְפֹּץ אֶת שְׂפָתָיו
יַשְׁפִּיל אֶת מַבָּטוֹ.
זְקֵנָה תַּגִּיד אֶת תְּפִלּוֹתֶיהָ עַל מִטָּתָהּ
מְלֻמָּדִים וְאַנְשֵׁי קֹדֶשׁ יִסְגְּרוּ כְּרִיכוֹת עַל אוֹתִיּוֹת יָפוֹת,
הַזְּמַנִּים קָשִׁים, הֵם יַעַבְרוּ
חַיָּבִים לְהַמְשִׁיךְ בְּמָה שֶׁתָּמִיד יָדַעְנוּ
לֶאֱחֹז בָּאֱמוּנָה.
עֵינַיִם תִּסָּגֵרְנָה בְּחָזְקָה
אִם לֹא לִישֹׁן — לֹא לְהַבִּיט
רַק דֶּלֶת תְּלוּיָה עַל צִיר אֶחָד
תִּטָּרֵק בְּרוּחַ הַלַּיְלָה.
