66 ימים לאחר שפרצה מלחמת "שאגת הארי" מול איראן והחיזבאללה אישרה אתמול מליאת הכנסת את מתווה הפיצויים לעסקים שסוכם בשבוע שעבר בוועדת הכספים.
המתווה הסופי נקבע רק לאחר שפרץ עימות בין מייצגי בעלי העסקים לבין בכירי משרד האוצר סביב הפיצויים, והמתווה תוקן לבסוף, למרות ששר האוצר בצלאל סמוטריץ' ניסה למנוע את התיקון בחלקו.
לבסוף, ביום רביעי האחרון, הסכימו אנשי האוצר להכניס תיקון למתווה לטובת העסקים, לפיו תינתן אפשרות למעסיקים לקבל את רכיב תשלום השכר בגין עובד שיצא לחל"ת כנגד הימים בהם העובד חזר לעבודה, וזאת גם עבור עובדים שהוצאו עד 10 ימים לחל"ת במהלך חודש מארס. במתווה המקורי לא ניתן שום פיצוי למעסיקים בגין העובדים הללו.
לפי החוק שאושר בכנסת יהיו זכאים לתשלום הפיצוי רק עסקים שהגישו בגין העובדים הללו תביעה לביטוח הלאומי עד 28 באפריל.
בעוד במשרד האוצר טענו כי מדובר במתווה נדיב בהרבה מאשר במבצעים קודמים, מייצגי המעסיקים ביקרו אותו ואמרו כי גם המתווה החדש עדיין פוגע בחלק מהעסקים.
המתווה שאושר מסייע באופן מלא רק לעסקים שנפגעו בצפון (פיצוי של 100%). באוצר הבטיחו כי כל העסקים בארץ יתחילו לקבל מקדמות כבר השבוע, וזאת בהתאם לנזקים שנגרמו להם על פי נוסחה של הפגיעה שהייתה ב"חרבות ברזל" וב"עם כלביא". הם יוכלו לקבל מקדמות עד 80% מהנזק שנגרם להם.
עיקרי המתווה
- קיצור תקופת ההיעדרות המזכה לחל"ת מ-10 ל-5 הימים הראשונים.
- שנת הבסיס לנזקי ענף המלונאות תהיה בהשוואה לשנת 2023 ולא לשנות מלחמת "חרבות ברזל" שבהן התיירות נפגעה קשות.
- נשות המילואימניקים יפוצו לפי נוסחה מיוחדת שתגובש. בגנים הפרטיים תהיה אפשרות להחזר כספים ישירות להורים.
- המדינה תבצע העברות כספים בגין רכיב הארנונה של העסקים ישירות ממס רכוש לרשויות המקומיות.
- עוסקים פטורים בהיקף מחזור שנתי של 120 אלף עד 300 אלף שקל - כל הפיצויים שיקבלו יוצמדו לעליית המדד. שיעור הזיכוי בגין רכיב השכר יישאר 75%, ולא 90%, כפי שדרשו חברים בוועדת הכספים והמעסיקים.
- לא יהיה תשלום פיצויים לעסקים הגדולים שהיקף המחזור שלהם הוא יותר מ-400 מיליון שקל בשנה.
- המתווה כולו יאושר למתכונת "בלחיצת כפתור" לתקופה של חמש שנים, לכל מקרה שבו יתרחש מצב חירום כמו מלחמה, מבצע צבאי או אירוע דמוי משבר הקורונה.
- עובדים שיצאו לחל"ת ב-5 הימים הראשונים למלחמה יפוצו בניגוד לעמדה המקורית של משרד האוצר
