חושבים שהכותרת של הסרט הזה מסקרנת/יומרנית/מטופשת להפליא? באנגלית זה אפילו טוב יותר: לסרט הקנדי העצמאי, ולסדרות הטלוויזיה והרשת שעליהן הוא מתבסס, קוראים "נירוונה הלהקה". נבהיר שאין שום קשר ללהקה של קורט קוביין או למוזיקה שלה. אז למה קראו לו ככה? מן קטע כזה, קצת מבריק וקצת גיחי-גיחי, למביני עניין.
זהו פרויקט של שני קומיקאים קנדיים אלטרנטיביים: מאט ג'ונסון, שביים, ושותפו לכתיבה וליצירה ג'יי מקארול. שניהם מופיעים בסרט בתפקידים הראשיים כחברים שאוחזים בשמם האמיתי, וכל הסרט צולם בתנאי גרילה בטורונטו, על ידי צוות של שמונה אנשים ובלי שום היתרים. הרבה תחושת "חבר מביא חבר" יש בסרט ובדיחות פנימיות.
ואחרי כל ההקדמות, על מה הסרט? הו, זה דווקא פשוט: על שני מטומטמים, וחברים הכי טובים, שחולמים משנות ה-20 ועד ה-40 לחייהם להופיע לילה אחד במועדון בטורונטו.
כדי להגשים אותו, הם קובעים מדי יום תוכניות מורכבות שלא לצורך, שכוללות צניחה חופשית, פריצה למגדל הגבוה בקנדה וזיוף מסע בזמן שהופך בטעות למסע בזמן אמיתי. בשלב מסוים, הסרט הופך לפרודיה ישירה על "בחזרה לעתיד" ועם סיפור מסגרת של "טיפשים בלי הפסקה" - אז מה לי כי אלין? הסרט אכן מתוק מאוד, נחמד, מצחיק גם אם לא קורע. הייתי שמח לגלות אותו בהפתעה ולא עם כל ההייפ וההבטחה ל"קאלט מטורף". שווה לראות, עם הורדת ציפיות מסוימת.
