זו לא תופעה חדשה בספורט, אבל נראה שבשנים האחרונות היא מתפשטת יותר ויותר וזולגת לכל הענפים - אוהדים שמפגינים/מוחים נגד בעלי המועדונים. הטענה היא בדרך כלל שהם לא מכניסים את היד עמוק מספיק לכיס כדי לחזק את הקבוצות שלהם, אבל יש סיבות נוספות - כשהמכנה המשותף הוא רצון של אותם אוהדים מוחים להראות שהם בעלי הבית האמיתיים.
העונה זה קורה במכבי ת"א, הפועל ת"א והפועל ירושלים בכדורסל ובמכבי חיפה בכדורגל, כשבעבר גם לאוהדי בית"ר ירושלים, הפועל ת"א ומכבי נתניה היו טענות לבעלים השונים. אוהדי מכבי ת"א, למשל, לא מבינים איך זה שמשפחות פדרמן ורקנאטי לא שופכות יותר מזומנים על הקבוצה. הרי בשבילן זה כסף קטן, הם טוענים - ואם הם לא מוכנים, שיפנו את מקומם להמוני אנשי העסקים שעומדים בתור כדי להיכנס לבעלות ולפתוח את הברז הפרטי שלהם. דבר אחד האוהדים המוחים לא מבינים: אחת הסיבות לכך שאותם בעלים הפכו להיות אנשים עשירים היא שהם לא זרקו את הכספים שלהם בלי הבחנה, אלא כילכלו את צעדיהם בזהירות. בקיצור, לא כדאי להם לקחת את האוהדים כיועצים לעסקיהם הפרטיים.
גם לאוהדי הפועל ת"א יש בעיה עם כמות הכסף ששופך על הקבוצה עופר ינאי, אלא שבמקרה הזה הם חושבים שהיא גדולה מדי - ואז הוא נאלץ לחפש עוד מקורות הכנסה כמו מעבר לשחק בהיכל מנורה. המחאה נגד יעקב שחר בכלל נראית הזויה, הרי הוא מעמיד בשנים האחרונות במכבי חיפה תקציב ענק, השני בגודלו בליגת העל. נכון, נעשו לא מעט טעויות ניהוליות, אבל האם האלטרנטיבה היא ששחר יעזוב? ומה יקרה אז, מי יבוא במקומו? זה כבר לא חשוב, העיקר שהאוהדים מראים מי בעל הבית האמיתי בעיניהם.
