גם כשהיחסים בין שר המשפטים ליועמ"שית נמצאים בשפל חסר תקדים, יש נושא אחד שהם רואים עין בעין ואף שילבו ידיים כדי לקדמו: החוק להעמדה לדין של מחבלי הנוח'בה, שצפוי לעבור בכנסת ביום שני הקרוב. בשעה שהשר יריב לוין ניסה להדיח את היועצת גלי בהרב-מיארה, השניים עבדו יחד בצורה מקצועית והניחו בצד את העוינות האישית והמוסדית כדי שמפלצות האדם שביצעו את זוועות 7 באוקטובר יבואו על עונשן.
את גיבוש התשתית המשפטית לחוק הוביל הפצ"ר לשעבר אלוף במיל' שרון אפק, כיום המשנה ליועמ"שית לניהול ולתפקידים מיוחדים. "העבודה השחורה" הופקדה בידיהם של עשרות חוקרי משטרה, ובהם סגן ניצב רינת סבן וניצב משנה רותי האוסליך, שהשר בן גביר ניסה לעצור את קידומן. על חומר הראיות, שחלקו נאסף במהלך התמרון בעזה על ידי חיילי צה"ל ולוחמי השב"כ, עמלו אנשי ונשות פרקליטות מחוז דרום בראשות עו"ד ארז פדן. בעבודת נמלים של ממש הם סרקו את כל הממצאים הפורנזיים מזירות הטבח, עברו על תמלילי החקירות של אסירי הנוח'בה וצפו במאות סרטונים המתעדים את מעשי הרצח, האונס והחטיפה. בפרקליטות מספרים שחלקם סובלים מנדודי שינה, ביעותים והפרעות בתפקוד אחרי שצפו שוב ושוב ושוב במחזות האימה על מנת להפוך אותם לראיות קבילות במשפט פלילי שישודר בכל רחבי העולם.
שלושה מחוקקים עיקשים יביאו השבוע לקו הסיום את החקיקה התקדימית שתוצאותיה ילוו את המדינה ואת הציבור הישראלי בשנים הקרובות. אשת האופוזיציה ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) חברה ליו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן, שניצח על קידום החוק יחד עם שר המשפטים יריב לוין, שליווה את החקיקה כשר המקשר בין הממשלה לוועדה ורואה בכך את אחד מהישגיו הגדולים ביותר בקדנציה הסוערת והשנויה במחלוקת שלו.
"מאז משפט אייכמן, ולאחריו משפט דמיאניוק, לא קיימה מדינת ישראל משפט בסגנון דומה", אומר גורם משפטי בכיר. "הליך כזה עלול להיחשב כ'משפט ראווה' למטרות תעמולה שבינו לבין הצדק אין דבר. לכן, הייתה חשיבות רבה לכך שהמשפטים יתנהלו על פי דיני הראיות המקובלים במשטר דמוקרטי".
עו"ד לילך וגנר, ראש אשכול פשיעה חמורה במחלקת החקיקה שבמשרד המשפטים, ריכזה את שינויי החקיקה בוועדת החוקה. "חשוב שבארץ ובעולם יראו כיצד המשפטים מתנהלים, עם עדים, תובעים, ראיות ועבירות", היא מסבירה. "בעשרות דיוני החקיקה בכנסת היה חשוב לנו לסטות כמה שפחות משיטת המשפט הישראלי הנהוגה. המשטרה והפרקליטות עשו את הבלתי אפשרי – להצמיד ראיות למעשי האלימות, בזירה כאוטית, אשר לא אחת שובשה בגלל פעולות האיסוף, הפינוי וההצלה ובשל הקרבות. בזכות היסודיות שלנו גילינו, למשל, נקודות חדירה ליישובים שהצבא לא ידע עליהן קודם".
*
לצד הצורך באיסוף ראיות שיקשרו בין כל אחד מהנאשמים לבין הפשעים המיוחסים לו, הליך החקיקה התעכב עד לאחר שובו של החטוף החי האחרון. זאת מתוך חשש שחוק המטיל עונש מוות על מרצחי הנוח'בה יפגע בשחרור החטופים ואף יוביל לפגיעה בהם בהיותם בשבי.
עד לא מכבר דובר על העמדה לדין של כ-300 מחבלי נוח'בה. כעת מתברר שמספרם עומד על יותר מ-400. "הסיבה לגידול בכמות המחבלים היא העבודה של השב"כ וצה"ל, שממשיכים לגלות עוד ועוד מחבלים שהיו מעורבים בטבח 7 באוקטובר או שהחזיקו חטופים", מסבירה ח"כ מלינובסקי. "בנוסף, ישנם אנשי חמאס שנעצרו בעזה והתבררו בהמשך כמחבלים שהשתתפו בטבח".
החוק יעסוק במעשים שנעשו בין 7 ל-10 באוקטובר 2023 – רצח, אונס, חטיפה וביזה – ומוגדרים כפשעים כלפי העם היהודי, פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה. הוא יחול גם על עבירות שבוצעו לאחר תקופה זו נגד מי שנחטף מישראל לעזה, כולל חטופים שנרצחו בשבי. כתבי האישום יוגשו לבית משפט צבאי מיוחד שיוקם בירושלים ויוסמך לדון בעבירות נוספות הנוגעות ל-7 באוקטובר כפוף לחוקים כמו החוק למניעת רצח עם, פגיעה בריבונות המדינה וחוק המאבק בטרור. הדבר יאפשר להטיל עונש מוות לא רק על מעשי רצח אלא גם על מעשי אונס, למשל. המשפטים יחולקו לפי זירות, למשל – זירת בארי, זירת הנובה או זירת ניר עוז.
על פי הנוסח המעודכן של החוק, בכל הרכב יישבו שלושה שופטים שלפחות אחד מהם חייב להיות נשיא של בית משפט צבאי או לחלופין – נשיא, סגן נשיא או שופט מחוזי שיגויסו לצורך כך למילואים. בית הדין לערעורים יורכב אף הוא משלושה שופטים – שופט בית משפט עליון בדימוס, שיעמוד בראשו, נשיא בית משפט מחוזי מכהן או בדימוס, ושני שופטים נוספים שהם נשיאים או סגני נשיא של בית משפט מחוזי. שופטי ערכאת הערעור ימונו על ידי נשיא המדינה לפי בחירת הרמטכ"ל והמלצת נשיא בית הדין הצבאי לערעורים. אם יוטל על הנאשם עונש מוות, הערעור יהיה אוטומטי גם אם לא ביקש זאת.
כל נאשם יהיה זכאי לייצוג משפטי ולבחור לעצמו סנגור המוסמך לעסוק בעריכת דין בישראל או באזור יהודה ושומרון. אם הנאשם אינו מיוצג, בית המשפט ימנה לו סנגור, אך לא מהסנגוריה הציבורית. במקרה כזה, המדינה תגבה את עלות הייצוג המשפטי מהרשות הפלסטינית באמצעות קיזוז הסכום מהכספים שהיא מעבירה לרשות.
*
ברוב הדיונים הנאשם לא יהיה נוכח פיזית בבית המשפט, והוא ישתתף בהם בווידיאו ממקום כליאתו. ישנם חמישה סוגי דיונים שבהם יהיה נוכח באולם: כשהוא משיב לכתב האישום, כשהוא מעיד, כשנקראת הכרעת הדין, כשהוא מעיד בשלב גזר הדין ובהקראת גזר הדין עצמו.
דגש מיוחד יינתן לזכויות הנפגעים – משפחות הנרצחים והחטופים, השבים עצמם וקורבנות האונס וההתעללות. חוק זכויות נפגעי עבירה יחול על ההליכים ונפגעי העבירה יוכלו להיות נוכחים בדיונים או לצפות בהם מאולם נפרד. התובע הצבאי הראשי יקים מערך ייעודי שיהיה אחראי להבטחת זכויותיהם.
הדיונים יהיו פומביים ויתועדו בווידיאו ובשמע, והתיעוד יישמר בארכיון המדינה. דיונים מרכזיים, ובהם פתיחת המשפט, דברי הפתיחה, הקראת פסק הדין ומתן גזר הדין, ישודרו באתר אינטרנט ייעודי שיוקם לשם כך. כל אדם יהיה רשאי לבקש מבית הדין לפרסם תיעוד של דיון שלא נערך בדלתיים סגורות באתר האינטרנט הייעודי. השופטים יאשרו את הפרסום רק אם שוכנעו שהאינטרס הציבורי בשידור גובר על הפגיעה בפרטיות של נפגעי העבירה או על הניהול התקין של ההליך. הצדק, קובע החוק, לא רק ייעשה – אלא גם ייראה. אבל לא על חשבונם של אלה שעולמם חרב.
