המהפכה המשפטית רחשה מתחת לפני השטח במשך שנתיים וחצי של מלחמה, ולקראת הבחירות המתקרבות היא צפויה לחזור להסעיר את ישראל. חרף הטלטלה שהיא גרמה מאז ינואר 2023, שר המשפטים יריב לוין מתעקש שהוא לא מעלה על דעתו לוותר עליה, והחקיקה תימשך אם יישאר בתפקיד גם בקדנציה הבאה. בראיון המלא ל"120 ואחת", הפודקאסט הפוליטי של ynet, הוא מספר לראשונה על תחושת חוסר הגיבוי שלה זכה מראש הממשלה בנימין נתניהו ומראשי מפלגות הקואליציה, שבחרו לעכב את היוזמה.
למרות המצב הביטחוני הרעוע, השפל המדיני, קריסת היישובים בגבול הצפון, שיאי הפשיעה, יוקר המחיה ומשבר הגיוס, לוין משוכנע שממשלת נתניהו הגיעה "להישגים פשוט בלתי נתפסים", כלשונו. על טבח 7 באוקטובר אמר: "מדובר באירוע איום ונורא שראוי שייבדק באופן מאוזן ושוויוני. הוא תולדה של שנים ארוכות, במובנים המדיניים, הצבאיים ואחרים. האחריות היא על כל מי שהיה מעורב באיזושהי דרך בתהליכים האלה לאורך שנים. אני לא פוטר את עצמי, אני רק אומר שראשית הצירים של העניין בהסכם אוסלו ובהתנתקות".
מה לגבי מה שקורה עכשיו בצפון?
"בצפון יש עוד עבודה לעשות, אבל תראי את המצב שאנחנו נמצאים בו היום: כמעט כל הארסנל של חיזבאללה חוסל".
בזמן שאנחנו מדברים עדיין יורים טילים על הצפון.
"תשתיות הייצור של חיזבאללה נפגעו באופן דרמטי וכוח רדואן שישב לנו על הגבול נהדף. אנחנו מחזיקים רצועה של עשרה קילומטרים בתוך לבנון. כל הנהגת הארגון חוסלה. מי היה מאמין ששגרירת לבנון תעז לשבת למו"מ פומבי עם שגריר ישראל?"
אבל אתה מתעלם מהעובדה שמערכת החינוך בצפון בקריסה, שקריית-שמונה היא עיר רפאים.
"יש בעיר בעיה לא פשוטה שנובעת לצערי מבעיה במנהיגות המקומית. ראש העירייה לא מצליח להתעלות לגודל המשימה".
אולי אתם מחפשים אותו בגלל סיבות פוליטיות.
"אף אחד לא מחפש אותו. שלומי קיבלה בדיוק את מה שקיבלה קריית-שמונה באופן יחסי למספר תושביה, ובשלומי זה מצליח בענק. אני לא מקבל את כל סיפורי הנקמה”.
לוין זועם כשמייחסים לו, כיוזם הרפורמה המשפטית, אחריות לשבר בחברה הישראלית מאז 2023: "אלה אמירות שלא יעלו על הדעת במדינה דמוקרטית. חובתה של ממשלה לפעול לממש את המדיניות שבשמה היא נבחרה".
יש סיכוי שתשלים חלק מהחקיקה?
"אני מקווה שתהיה התעשתות. אם הבחירות תתקיימנה במועדן, יש לנו עוד כנס אחד".
יכול להיות שהמחיר החברתי יהיה קשה.
"אל תאיימי עליי".
אני מתארת מציאות שיכולה להתפתח.
"אני מציע להפסיק לאיים ולכבד את ההכרעה הדמוקרטית. ואחרי הבחירות, מי שינצח יחוקק את מה שהוא חושב שנכון. ככה זה עובד בדמוקרטיה".
אנשים מוטרדים, הם חושבים שאתה מוביל לדיקטטורה.
"דיקטטורה אכן קיימת, אבל היא דיקטטורה של קומץ שופטים שלא נבחרים ושמים את עצמם מעל הממשלה והכנסת. אני אמשיך לקדם את הרפורמה ולא אוותר עד שאשלים את המהלך שנועד להביא דמוקרטיה, צדק ושוויון. אי-אפשר לקבל את הניסיון של קבוצה שמפסידה בבחירות להשתמש באלימות ברחוב".
אתה דוהר עם הרפורמה ואז אתה מקבל בלם מרה”מ ומראשי הקואליציה. אגב, גם שרי הליכוד לא היו איתך, וכולם נעלמו מהאולפנים. יש איזה רגע שאתה מבין שאתה לבד במערכה?
"קודם כל לצערי את צודקת בתיאור של המצב. אין ספק, לא קיבלתי את הגיבוי שהייתי צריך לקבל. אגב, זה גיבוי שהובטח לי, שסוכם בהסכמים הקואליציוניים. אני אומר את זה בצורה גלויה. לו הייתי מקבל את הגיבוי הזה, ולו הייתה מספיק נחישות, היינו נמצאים כבר היום במקום אחר לחלוטין".
עיקר הביקורת נגדו בימים אלה נוגעת לאי-כינוס הוועדה לבחירת שופטים, כאשר לב המחלוקת נמצא במינויים לעליון. חרף השינויים בהרכב בית המשפט מאז כהונתה של איילת שקד כשרת משפטים, לוין מתעקש שהעליון לא מגוון מספיק לטעמו: "מי שחושב שאגיע עם שופטי העליון להסכם כמו שהם היו רגילים, לרשימה של כאלה שהם מוכנים לקבל כי הם יודעים שאחר כך כולם יסתדרו במין שורה אחידה כזאת, ואני אספר לציבור שמיניתי שופטים שמרנים – אני לא משחק את המשחק הזה. ואני עומד על כך שלעליון ייכנסו אנשים שמבטאים השקפת עולם אחרת".
השופטים נעם סולברג, אלכס שטיין, יוסף אלרון, דוד מינץ וגילה כנפי-שטייניץ לא מספיק ימניים?
"זה לא עניין של ימניים. זה עניין של תפיסת עולם ושל השקפת עולם. אני אומר בצורה ברורה: לא אכנס את הוועדה כל עוד לא יוסר הווטו מהמינויים של ד"ר בקשי וד"ר ביטון (אביעד בקשי מפורום קהלת ורפי ביטון ממכללת ספיר, שאותם מבקש השר למנות לעליון, מ"א), שני מועמדים מעולים שיש עליהם וטו רק משום שהם חושבים אחרת, רק משום שהם לא באים מתוך המיליה".
זה כמו הבדיחה על ההוא שנפל מקורס טיס וביקש לעבור לנ"מ, "כי אם אני לא טס, אף אחד לא טס". אם אתה לא יכול לקבוע מי השופטים, אז אף אחד לא יתמנה.
"אני לא מבקש לקבוע את כל השופטים. לאורך כל הדרך העליתי הצעות פשרה שכולן התבססו על כך שיהיו מינויים כאלה ומינויים כאלה".
איך תפעל אם נתניהו ייבחר שוב ותמשיך כשר המשפטים?
"אני אומר לשופטים ולחברי האופוזיציה את הדבר הבא: יש כרגע ארבעה מקומות פנויים בבית המשפט העליון, ובקדנציה הבאה עוזבים עוד חמישה. בסך הכל יהיו תשעה מקומות פנויים. אני בעד להגיע להסכם ולעשות מינויים שיגוונו את בית המשפט, אם יש נכונות, מה טוב. אם לא תהיה נכונות, בית המשפט ילך וייכחד מאליו".
איך מכחידים בית משפט?
"כתוצאה מהמצב הזה שלא יהיו מינויים".
