אני מפחדת, אמרה לי ידידה יהודייה מלונדון. זה היה לפני חודשיים. מול ביתה, בשכונת גולדרס גרין, הוצתו ארבעה אמבולנסים של ארגון הצלה. זה היה עוד אירוע בשרשרת ארוכה. ב-21 במאי, לפני שנה, זה היה רצח של שני עובדי השגרירות הישראלית מחוץ למוזיאון היהודי בוושינגטון. באוקטובר 2025 זה היה רצח יום הכיפורים של שני יהודים בבית כנסת במנצ'סטר. בדצמבר זה היה פיגוע חנוכה בחוף בונדי בסידני שבאוסטרליה, שבו נרצחו 15 אנשים, רובם יהודים. במארס 2026 זה היה פיגוע ירי בבית כנסת במישיגן. תגובה מהירה של השומרים מנעה רצח המוני. ובשבוע שעבר זו הייתה דקירה של שני יהודים, שוב בשכונת גולדרס גרין בלונדון. הידידה רוצה לעזוב ולעבור לישראל. קצת קשה לה. עניינים של פרנסה ומשפחה. אבל היא יודעת שהפיגוע הבא הוא רק עניין של זמן.
אנחנו רוצים לדעת מדוע זה קורה. משום שההתמודדות עם התופעה, ההולכת ומחמירה, שפיגועי טרור הם רק קצה הקרחון שלה, מחייבת הכרה קצת מעמיקה יותר של הסיבות. ולא הכל אנחנו יודעים. אנחנו כן יודעים שכבר הרבה מאוד שנים מתנהל קמפיין תעמולה אדיר במימון קטאר. זה לא סוד. מדובר בהשקעה של מאות מיליארדים - באוניברסיטאות, בתרבות, בספורט - שמניבה תוצאה ששמה שנאה. זה לא שקטאר עצמה הרוויחה משהו. ממש לא. הרי בעימות מול איראן אלה שהיו אמורים להיות בצד שלה העדיפו את הצד הפרוגרסיבי, האנטי-אמריקאי, שהיה למעשה פרו-איראני. אבל השקעה של הרבה מאוד מיליארדים במשך הרבה מאוד שנים – אכן פגעה בישראל וביהודים.
1 צפייה בגלריה
אבטחה על אתרים יהודיים באירופה, בלגיה, מארס. הפיגוע הבא הוא רק עניין של זמן | צילום: אי-אף-פי, JOHN THYS
(JOHN THYS, AFP)
ועדיין, עם כל חוסר הכבוד לקטאר, הרבה מאוד דברים קורים גם בלעדיה. קשה להישאר אדיש לים המידע האדיר שפועל כמו שטיפת מוח. האזרח הממוצע במערב נחשף לכלי תקשורת כמו ה-BBC, "הגרדיאן", "הניו יורק טיימס", "לה מונד" בצרפת, "קוריירה דלה סרה" באיטליה או "אל פאיס" בספרד. וכאשר הוא פונה לוויקיפדיה – פלטפורמת הידע הפופולרית ביותר בעולם, שנחשבת להוגנת - מתברר שההטיה האנטי-ישראלית חדרה גם לשם, כאשר הליגה נגד השמצה (ADL) נחשבת ל"מקור לא אמין", בעוד ערוץ "אל-ג'זירה" זוכה למעמד של "מקור אמין". בוודאי. לפי מחקר של ADL, "קבוצה של לפחות 30 עורכים עוקפים את מדיניות ויקיפדיה במשותף כדי להציג נרטיבים אנטישמיים, הטיה אנטי-ישראלית ומידע מטעה".
אין שום צורך להיות אנטישמי מלידה. חשיפה של האזרח הממוצע לפלטפורמות הידע שנחשבות לאמינות מובילה בהכרח לשנאה תהומית לישראל וחיבה הולכת וגוברת ל"ארגוני ההתנגדות", כולל חמאס וחיזבאללה, שנאבקים בישראל, וזוכים למעמד של גופים "אנטי-קולוניאליסטיים", גם אם הם עצמם לא באמת ידעו שהם כאלה. הרי די לעיין במה שהם אומרים על עצמם כדי לדעת שמדובר בארגוני טרור שרוצים להשליט משטר חשוך, ובכל מקום שבו הם פועלים - הם משיתים הרס וחורבן ושפיכות דמים. אבל איכשהו, זה נעלם מעיניהם של רוב העיתונאים בכלי התקשורת המובילים בעולם.
השבוע ביום רביעי, בדיוק כאשר הדברים הללו נכתבו, קיבלתי "פוש" מה-BBC: "הערוץ מתחקה אחר 10 דקות של הפצצה ישראלית, שהביאו להרס בלבנון". עשר דקות הרסו את לבנון? פתחתי את עמוד הבית של האתר. הכותרת הראשית עסקה בידיעה על התקרבות להסכם בין ארה"ב לאיראן. יפה מצידם. אבל שתי כותרות מובלטות וצמודות בהמשך עוסקות בלבנון. האחת, שמוזכרת לעיל, על "הרס לבנון", והשנייה, כמעט זהה לחלוטין, "גל ענק של תקיפות ישראליות הביא כאוס ללבנון". שתי הכתבות הן של העיתונאית נוואל אל-מגהפי. חיפשתי אצל יקירת ה-BBC דיווח על כך שרוב הלבנונים דווקא רוצים שלום עם ישראל, או דיווחים על כך שחיזבאללה ואיראן אשמים בהרס ובחורבן בלבנון. לשווא. מה מתקבע בתודעה? ישראל מפציצה את לבנון. בלי הקשר. בלי רקע. ובוודאי בלי הצדקה. וכמו שכתב עיתונאי בריטי מזן אחר, ג'יימס דלינגפול, כבר לפני שני עשורים, על רקע מלחמת לבנון השנייה: "גיבוש עמדה על העימות בין חיזבאללה לבין ישראל על סמך דיווחי ה-BBC מביירות, זה כמו גיבוש עמדה על מלחמת העולם השנייה על סמך דיווחי ההפצצות על דרזדן, כפי שצולמו בשיתוף פעולה של מחלקת התעמולה של גבלס". זה היה נכון אז. זה נכון שבעתיים מאז.
*
רוב אלה שנחשפים למידע הארסי הזה – שהופך את היוצרות, והופך את ישראל לבעיה - לא עושים איתו שום דבר. אולי הם מתמרמרים על הממשלה שלהם שממשיכה לשתף פעולה עם ישראל. אחוזים בודדים יוצאים פה ושם להפגנות נגד ישראל. ומתוך האחוזים הבודדים שמפתחים שנאה תהומית אליה – יש בודדים שחושבים שצריך לצאת לפעולה. זה, למשל, סיפורו של אליאס רודריגז משיקגו, שהעמדות הפרוגרסיביות שלו הובילו אותו לרצח ירון לישנסקי ושרה מילגרם בפתח המוזיאון היהודי בוושינגטון. ואם כך רודריגז, שביצע רצח אידיאולוגי, בוודאי שכך אותם אלה שהגיעו למערב ממדינות מוסלמיות, וההסתה האיסלאמית מצטרפת להסתה הקבועה בפלטפורמות המידע המערביות.
רגע, רגע, יהיה מי שיאמר עכשיו: זה בגלל מה שישראל עושה. אבל לא. ממש לא. זה בגלל מה שפלטפורמות המידע, כלי התקשורת המובילים בראשן, אומרים על ישראל. תמיד בסיוע של ישראלים ויהודים. עלילות ההרעבה והג'נוסייד היו כמובן מרכיב מרכזי בשטיפת המוח. העניין הוא שלא היה ג'נוסייד ולא הייתה הרעבה. השקרים הללו כבר הופרכו בדרך האמינה ביותר. אבל רוב כלי התקשורת שהוזכרו למעלה, כמו רוב הקמפוסים המובילים, לא מוכנים להעניק במה לאלה שמפריכים את העלילות. פרופ' דני אורבך, לא בדיוק איש ימין, אבל אחד ממחברי הדוח העובדתי לחלוטין שהפריך את טענת הג'נוסייד, לא בורר מילותיו בנוגע לעמיתיו באקדמיה: "בחוגים אקדמיים רבים ברחבי העולם, יש שלטון טרור ופחד בכל הנוגע לישראל ועזה. עלילת הדם של הג'נוסייד הפכה לדוגמה דתית שאסור להרהר אחריה. כותבים שמאמינים שמדובר בעלילת דם - לרבות חוקרים מובילים - פוחדים לפתוח את הפה פן יוחרמו וסטודנטים משולחי רסן יפגינו נגדם. משפטנים, גנרלים והיסטוריונים שיודעים שמדובר בשקר - לוחשים את זה בחדרי חדרים. עורכים נותנים 'עצות ידידותיות' לכותבים להשמיט אזכורים למחקרים ביקורתיים כלפי ההאשמה 'כדי לא להיות שנויים במחלוקת'". דווקא השבוע הגיע אורבך להאג שבהולנד, לכנס שבו, לדבריו, "מתרכזים חוקרים שמוכנים לומר את האמת". זה בהחלט אירוע נדיר, שמתקיים תחת מעטה חריג של אבטחה. "בתנאים כאלה", מבהיר אורבך, "אי-אפשר ואין מה לדבר על חופש אקדמי וחופש מחקר. רק המעלילים נהנים מחופש כזה". ולשטיפת המוח הבולשביקית הזאת יש תוצאות. אצל רוב מוחלט התוצאות הן רק בדעות. אצל בודדים, כאמור, גם במעשים רצחניים.
*
כך שצריך לומר בקול ברור: אתם, המסיתים, אנשי תקשורת ואקדמיה, אשמים בעליית מפלס האנטישמיות. אתם מעודדים לשנאה שמובילה לרצח. אתם לא נאורים ולא מתקדמים. אתם אנשים חשוכים שפועלים בדיוק כמו מפיצי העלילות נגד יהודים בימי הביניים. אתם יודעים, ובוודאי אמורים לדעת, שישראל נאבקת נגד ג'יהאד, סוני או שיעי, שמצהיר במפורש שהמטרה שלו היא השמדת ישראל ופעמים רבות השמדת יהודים. אתם יודעים שהם מניפים את דגלי צלב הקרס הנאציים. אתם יודעים שישראל לא פוגעת בחפים מפשע יותר ממה שהקואליציה המערבית פגעה במהלך המלחמה בטרור, ולמעשה, הרבה פחות. אבל אתם מסתירים את העובדות. אז כן, אתם אשמים בהסתה שתוצאותיה הן הפיגועים שהיו ואלה שעוד יבואו.
ואין כמו אנשי אקדמיה ותקשורת ישראלים כדי להעלות את מפלס האנטישמיות. מהדי חסן, אחד התועמלנים הבולטים נגד ישראל, בכל פלטפורמה אפשרית, יודע מצוין את העבודה. הוא הופיע יחד עם גדעון לוי במועדון הוויכוחים היוקרתי MUNK, כשמולם ניצבו דאגלס מארי והמשפטנית המבריקה נטשה האוסדורף. במוקד הוויכוח הייתה השאלה: האם אנטי-ציונות היא אנטישמיות? זה היה מקרה נדיר שבו ניתן פתחון פה למי שהציגו את האמת. ובהצבעה שנערכה, כרגיל באותו מועדון ויכוחים, מארי והאוסדורף ניצחו. זה היה יכול להיות זיק של תקווה. הנה, האמת מנצחת. אבל הבעיה היא שברוב העיתונים – אין כמעט זכר להצגת עובדות שמפריכות את העלילות. חסן עצמו המשיך כמובן לדהור. אתם טוענים, הוא שאל, שאין ג'נוסייד? יש לו תשובה ניצחת. הוא מגייס שלושה פרופסורים ישראלים: עמר ברטוב, עמוס גולדברג ודניאל בלטמן. אם הם אומרים ג'נוסייד, מה לנו כי נבוא בטענות לאחרים? לפניהם זה היה פרופ' רז סגל, שכבר ב-13 באוקטובר, פחות משבוע לאחר הטבח שביצע החמאס, פירסם מאמר בכתב העת Jewish Currents שבו הוא מאשים את ישראל ברצח עם. וקשה קצת לשכוח את העיתון שהוביל את הקמפיין, "הארץ", שהעניק הכשר לשאר העיתונים בעולם להפיץ את העלילה. אם זה מה שאומרים אנשי אקדמיה מישראל, אם זה מה שטוען העיתון הישראלי – מי זקוק לעובדות? גם זוהרן ממדאני, כדאי להזכיר, לא נזקק ליותר מדי זמן. עשרה ימים לאחר הטבח שביצע חמאס הוא כבר הוביל הפגנה אלימה שמאשימה את ישראל בג'נוסייד.
*
ישראל לא מושלמת. רחוק מכך. מותר לבקר אותה. יש בה פוליטיקאים, מהסוג של בן גביר וסמוטריץ', שהם נכס אדיר לשונאי ישראל. יהודים בעולם, אוהבי ישראל, דופקים את הראש בקיר אחרי כל התבטאות שלהם. ואין שום ספק שהמדיניות של הממשלה הנוכחית לא עוזרת למאבק באנטישמיות הרצחנית. אבל צריך גם להודות ששנאת ישראל הייתה ברקע גם ללא הממשלה הנוכחית והשרים הסוררים. הרי שורה של סקרים בעשורים האחרונים, הרבה לפני 7 באוקטובר, ולפני הממשלה הנוכחית, חשפו את העובדה שברבות ממדינות אירופה יש ציבור גדול, לפעמים רוב, שמאמין ש"ישראל מתנהגת לפלסטינים כפי שהנאצים התנהגו ליהודים".
לא תם ולא נשלם. ישראל, בשיתוף עם גופים יהודיים, הייתה צריכה מזמן להבין שאנחנו במצב חירום. המערכה היא לא רק מול חמאס, חיזבאללה ואיראן. המערכה היא גם על התודעה, שיוצרת גלים של אנטישמיות, שעלולים להגיע לגבהים חדשים. הם מסוכנים כבר היום. הם עלולים להיות הרבה יותר מסוכנים. ממשלת ישראל מתבקשת להתעורר. ¿
