מלחמות השבת הפכו למושג בערים גדולות כמו ירושלים, תל-אביב או רמת-גן. הפגנות מול בתי קולנוע שנסגרו בשבת, אבנים על כביש בר-אילן שנפתח לתנועה. מאבקים בלתי נגמרים על המרחב הציבורי הם סמל לקרע בין דתיים לחילונים, בין שמרנים לליברלים. אבל גם התחזיות הפרועות לא צפו שמלחמות השבת יגיעו לדימונה, עיר דרומית מסורתית במובהק.
בדימונה חי ציבור מסורתי ודתי גדול. הקאנטרי אמנם פתוח בשבת, אבל רוב מוחלט של העסקים סגורים. מתח דק שנשמר ולא מייצר עניין מיוחד. לפני חודש החליט ראש העירייה בני ביטון כי סניף הסופר-פארם ישמש כבית מרקחת תורן בשבת. עד כה נאלצו תושבי העיר לנסוע לבאר-שבע כדי לרכוש תרופות בסוף השבוע, כשקופות החולים סגורות – נסיעה ארוכה שבמלחמה הפכה גם למפחידה. ביטון פנה לרשת וביקש ממנה למצוא פתרון רלוונטי לעיר עם מרקם חיים עדין. באופן מפתיע – נמצא אחד כזה.
בשבתות הסופר-פארם הופך לבית מרקחת תורן, אבל בסגנון גמיש: הדלתות החשמליות לא פועלות, תושבים שרוצים לרכוש בהקפה יכולים להשאיר תעודת זהות כפיקדון, ורק הקופות של בית המרקחת עובדות. למרות המאמץ לייצר פתרון מותאם לאוכלוסייה, ההחלטה עוררה סערה. גורמים חרדיים וחרד"ליים בעיר זעמו על חילול השבת וש"ס והציונות הדתית פרשו מהקואליציה העירונית.
ביטון, ראש עירייה ליכודי מובהק ("בנס גדול נשארו שתי תמונות: של הבאבא סאלי הצדיק ושל ראש הממשלה נתניהו"), מצא את עצמו במשבר פוליטי. לפתע הוא נצבע בצבעים ליברליים ובני בריתו הפנו לו עורף. על מנת להרגיע את הרוחות פירסם פוסט ארוך בנושא, כשהוא מצולם עטוי טלית אל מול ארון קודש פתוח. הפוסט זכה לעשרות תגובות תומכות, רבות מאוד מהן של פעילי ליכוד בולטים שמבקשים "לא לתת יד לכפייה דתית", "לא להיכנע ללחצים פוליטיים של עסקנים", ו"לא לייבא מלחמות דת מיותרות".
הסיפור המקומי הקטן הזה מחזיק אמת גדולה. יש משהו בקנה מידה עירוני שעוזר לבחון סוגיות ערכיות באופן הרבה יותר דק ומעניין. דווקא הסיפור הדימונאי על בית מרקחת מאפשר לרגע לנקות את העדשה. לא להסתכל על הסוגיה המקומית דרך הסמליות שלה, אלא באופן קונקרטי: מה הצורך ומה טיב הפתרון. במבחן הזה – הציבור המסורתי שבר את הגושים.
בעוד שבסוגיות הארציות הליכוד ונציגיו הפוליטיים מצופפים שורות עם הצד השמרני ביותר, במרחב המקומי הגמישות גבוהה פי כמה. הסירוב ליפול למלכודת המחנאית של מלחמות הדת הוא משב רוח רענן, בשורה שאולי יכולה להעניק מעט אופטימיות. ייתכן שהיכן שנכשלה מדינת ישראל – יצליחו הרשויות המקומיות. ואולי מדימונה תצא בשורה.
