במערכת הביטחון עובדים סביב השעון במטרה למצוא את הפתרון שיוריד את רף איום הרחפנים, בתוך ימים עד שבועות. יותר מ-100 הצעות נבחנו כבר, וחלקן יגיע ללוחמים בשטח.
צוותי הקרב בדרום לבנון צפויים לקבל ערכות גילוי חדשות לרחפנים. גורמי ביטחון מודים שלא מדובר ב-100% הצלחה, אבל זו מערכת שתעניק ללוחמים את השניות היקרות מפז הדרושות כדי לתפוס מחסה.
במערכת הביטחון בחנו לאחרונה גם את השיטה האוקראינית של מעין גדר תיל חשמלית מסתובבת. המערכת מופעלת על ידי מנוע ויוצרת "מסך" של תיל, שנועד לקרוע פיזית את הסיב האופטי של הרחפן ולהפיל אותו לפני שהוא מגיע ליעד..לצד זאת נבחנים פתרונות "קשוחים" יותר: לצד כוונות "פגיון" שחולקו, נבדקו רובי "שוטגאן" שיורים רשתות פריסה ולוכדות את הרחפן באוויר, ונבדק גם ירי קליעים מתפצלים שמגדילים את טווח הפגיעה במטרה הקטנה. הפתרונות "המתוחכמים" יותר שנבדקים הם בעולמות "רחפנים נגד רחפנים": שישה דגמים שונים נמצאים בשלבי ניסוי מתקדמים – רחפן שנושא ראש קרב ומתפוצץ ליד רחפן האויב; רחפנים שמטילים רשתות; ורחפנים שמנגחים בעוצמה את רחפן הנפץ ומפילים אותו. ההערכה היא שעד סוף השנה ערכות ה"רחפן המיירט" יהפכו לחלק בלתי נפרד מהציוד של הכוחות בחזית.
גם אתמול המשיך חיזבאללה לשגר רחפנים, ושלושה לוחמי צה"ל נפצעו באורח קל מפגיעת רחפן נפץ בדרום לבנון. רעש הארטילריה הבלתי פוסק ושיגורי מיירטים לנטרול האיומים על לוחמי צה"ל בדרום לבנון, הפכו לפס הקול הקבוע של האזור, למגינת ליבם של התושבים. "חברי הכנסת צריכים לבוא לפה, לא רק לקפה, אלא ל-48 שעות. אחרי זה שישפטו אם אנחנו בכיינים או לא", אמרה אתמול ענבל שטרית מקריית-שמונה. "אנחנו דורשים שקט כמו במרכז הארץ. לא נרמול, ולא זליגות. גם אם חיזבאללה לא יורה ליישובים שלנו, אנחנו לא צריכים לשמוע את ההפגזות של צה"ל, היירוטים והמסוקים שיורים מהאוויר מעל הראש שלנו. אנחנו דורשים להרחיק את חיזבאללה מקו הגבול, ושכל הלחימה של צה"ל תתבצע בשטח לבנון. ששם לא יישנו בלילות וישמעו את ההפגזות - לא אנחנו".
אריאלה אליהו מקריית-שמונה, אם לשלושה ובעלת הקייטרינג 'BIG MAMA', ציינה אתמול את יום הולדתה, והרגישה שקיבלה את חייה מחדש. רגעים בודדים אחרי שיצאה מהחדר שמשמש אותה כמטבח שבו היא עובדת, פגע שבר מיירט פגע בחצר ביתה וגרם להרס רב בחדר, ללא כל אזעקה או התרעה. "הייתי שם דקה קודם", סיפרה. "פתאום שמעתי 'בום' וראיתי שהחדר מתפרק. החבלנים של המשטרה אמרו שנפל אצלי ראש מיירט של כיפת ברזל. הוא הרס לי את כל המחסן שמשמש אותי בעסק. פירק הכל. התנור, החלונות והתקרה - הכל קרס".
"אין לי מילים איך לתאר את המציאות הזאת שמנסים לנרמל כאן", אמרה אליהו. "זה פשוט הזוי. אם דבר כזה היה קורה בתל-אביב, המדינה הייתה על הרגליים, אבל כשזה כאן עלינו, אז הכל טוב? הילדים שלי בחרדה אם לצאת לחצר הבית. מה אנחנו מבקשים, שהילדים שלנו ירגישו בטוחים בבית שלהם?".
גם במושב מרגליות חווים מציאות דומה. "אני ער משעה 4:00 בבוקר מהבומים", תיאר אבי, תושב המקום. "ההרגשה כאן היא כמו בסרט מלחמה הוליוודי. כשפונים לרבש"ץ מקבלים תשובה שהירי תקין. מה זה ירי תקין? אנחנו לא קונים את התגובה הזאת שהכול פה תקין - כי שום דבר לא תקין פה. יש הרוגים ופיצוצים ורחפני הנפץ מאיימים, ויפגעו בהמשך גם בנו האזרחים ולא רק בצבא".
רונאל תשובה מקריית-שמונה, מצא מונח חדש למציאות הנוכחית: "קוראים לזה הרגלה", אמר. "בשנות ה-80 וה-90 ידענו כאן מציאות של לחימה וחיים בקו עימות, ובחלוף ארבעה עשורים לא השתנה כאן דבר. רק השתדרגנו ברחפנים שכבר יכולים לדפוק לנו בדלת. לפני עשור אמרו לנו 'כאן תבנו את ביתכם, כי כאן העתיד'. אמרו שיש פה מקום ליזום, מקום לעשות, אבל המציאות נשארה רק סיסמאות ריקות מתוכן".
