כשנתיים וחצי לאחר טבח 7 באוקטובר, ובצל המלחמה הנמשכת, פרסם אתמול מבקר המדינה מתניהו אנגלמן דוח חריף המפרט את הפגיעה ביכולות ייצור אמצעי הלחימה בישראל. אנגלמן ערך גם ביקורת מעקב בוועדה לאנרגיה אטומית בתחום מסוים, אך הדוח לא פורסם משיקולי ביטחון המדינה.
בדוח שעסק בייצור אמל"ח בישראל קבע המבקר כי בשני העשורים האחרונים נפגעו ואבדו יכולות ייצור ונדרשות השקעות כספיות ניכרות וזמן רב כדי להקימן מחדש. אנגלמן בחן את המלאי של צה"ל ערב המלחמה, והתייחס לאמברגו הנשק שמדינות מסוימות הטילו על ישראל במלחמה.
בפתח הדוח צוין כי למרות שהושקעו מיליארדי שקלים בבניית תשתיות הייצור הנדרשות, בשני העשורים האחרונים "נפגעו ואבדו יכולות ונוונו קווי ייצור מסוימים". לדברי המבקר, הדבר נבע בין היתר בשל העדפת רכש זול של חומר גלם מחו"ל ובהיעדר הזמנות מספקות מקווי הייצור, לרבות במימון צה"ל. "במהלך המלחמה הדבר הגביר את התלות באספקה ממדינות זרות, פגע בחופש הפעולה המדיני-אסטרטגי - ופגע בזמינות אספקת האמל"ח לצה"ל", הדגיש המבקר. לפי המבקר, אובדן יכולות הייצור והתלות ברכש חומרי גלם מחו"ל גרמו לסיכון חיי הלוחמים בשדה הקרב.
מהדוח עולה כי מערכת הביטחון לא תקצבה החלטה שקיבל באוקטובר 2021 השר דאז בני גנץ, להכפלת קווי הייצור והתשתיות של אמל"ח מסוים ואת תפוקתם השנתית מ-2023 ואילך, ולהקצות לכך מיליארדי דולרים במשך עשור.
נמצא כי מנכ"ל משרד הביטחון לשעבר אמיר אשל אישר במאי 2021 ובספטמבר 2022 מיפויי של היכולות הנדרשות לייצור אמל"ח, מבלי לשתף את הצבא. בנוסף, משרד הביטחון לא מיפה את הסיכונים העולים מהסתמכות על רכש רכיבים וחומרי גלם מחו"ל.
המבקר ציין כי לאחר 7 באוקטובר, משרד הביטחון וצה"ל החלו במיפוי היכולות כדי לקדם את עצמאות הייצור בארץ, אך זה לא הושלם עד ינואר 2025, וההחלטות שהתקבלו לגבי תקצוב עסקו רק בחלק מהיכולות.
בדיונים שערכו שרי הביטחון ממאי 2021 ועד לפרוץ המלחמה לא הועלו בפניהם המיפויים, הם לא עסקו ביכולות הנדרשות, לא קבעו מדיניות בנושא או העלו זאת בפני המל"ל וראש הממשלה. המבקר מבהיר כי "אי-קביעת מדיניות כוללת ותוכנית מתוקצבת למימושה על ידי שרי הביטחון לפני פרוץ המלחמה - משמען אי-יישום הלקחים הנדרשים ממבצע 'שומר החומות' ומהמגבלות על הרכש שהטילו בעבר מדינות בעולם על ישראל, ובכך הם גרמו לפגיעה במוכנות צה"ל למלחמה".
לפי הדוח, גם הקבינט המדיני-ביטחוני שפעל בממשלות מאז יוני 2021 ועד לפרוץ המלחמה לא דן בעצמאות ייצור אמל"ח כחול-לבן ובהיערכות להאצת הייצור בחירום.
רק בדצמבר 2023 הדגיש נתניהו בקבינט את חשיבות הפעילות המואצת ליישום עצמאות בבניין הכוח הישראלי בנוגע לאמל"ח מסוים, והנחה לקיים דיון המשך בנושא. באפריל 2023 הנחה שר הביטחון דאז יואב גלנט את מנכ"ל משרדו אייל זמיר לגבש תוכנית להאצת קצב הייצור של אמל"ח מסוים, ולבחון את נושא עצמאות ייצור חומרי הגלם והרכיבים הדרושים. בדצמבר 2023 הנחה השר את זמיר לגבי קו ייצור של אמל"ח מסוים בארץ, אך נכון למאי 2025 - הדבר לא התגבש לכדי תוכנית פעולה מלאה ומתוקצבת.
בפברואר 2025 פנה משרד המבקר לראש הממשלה לשעבר יאיר לפיד, ולבעלי תפקידים נוספים, כדי לברר אם בזמן כהונתם הנושא נדון בישיבות הקבינט. לפיד סירב להיפגש עם נציגי המשרד, והמבקר מתח ביקורת על כך.
המבקר ציין כי מלחמת רוסיה-אוקראינה שפרצה בפברואר 2022 הגדילה את הביקוש למערכות נשק ואמל"ח ולעליית המחיר של פריטים שונים הדרושים לייצורם. "מלחמת 'חרבות ברזל' הובילה גם לעלייה במחיר פריטים, לרבות במחירי ההובלה", הוסיף.
ממשרד הביטחון נמסר: "מפרוץ המלחמה ועל בסיס לקחיה, ובפרט בשנה האחרונה, פועל משרד הביטחון לסגור פערים של שנים ומקדם תוכנית רחבת היקף להשגת עצמאות חימושית 'כחול לבן' בהיקף של מיליארדי שקלים. בימים אלה מקדם משרד הביטחון תכנית להאצת רכש כחול לבן ועצמאות חימושית מקסימלית ברכיבים קריטיים כחלק מתוכנית בניין הכוח 'מגן ישראל' שאושרה על ידי רה"מ ושר הביטחון, בהיקף של 350 מיליארד שקלים לעשור".
מצה"ל נמסר: "צה"ל מצוי בלחימה רב זירתית רציפה למעלה משנתיים ומשיג הישגים חסרי תקדים. יכולות הלחימה של צה"ל לא נפגעו ולא נגרם סיכון לחיי הלוחמים בשדה הקרב בשל מצאי תחמושת ואמל"ח. צה"ל ממפה ומתעדף בלבד את הצורך המבצעי באמל"ח כנדרש, אך נאסר עליו להתערב בהחלטות הללו, האחריות בתחום הרכב וייצור האמל"ח מוטלת על משרד הביטחון".
