לאחר שנה שלמה של משבר פוליטי סביב חוק הפטור מגיוס, הדחת יו"ר ועדת חוץ וביטחון והבטחות (סרק) לחרדים שהחוק יעבור מיד לאחר המלחמה, טוען ראש הממשלה בנימין נתניהו כי אין לו את הרוב הדרוש כדי להעביר את החוק בכנסת. למעשה, נתניהו גם לא רוצה ולא יכול להעביר את החוק כפי שהבטיח לחרדים, אולם הוא חיכה עד הרגע האחרון כדי למשוך זמן ולמנוע את הקדמת הבחירות ביוזמת החרדים. ראשי יהדות התורה איימו אתמול כי יגישו בהקדם את החוק לפיזור הכנסת, אך לא נשארו להם הרבה כדורים בקנה. הקדמת הבחירות יכולה להיות לכל המוקדם בחודש ספטמבר, תאריך שגם נתניהו יכול לחיות איתו בשלום.
הדרמה הפוליטית החלה ביום ראשון לאחר שיחה בין יו"ר יהדות התורה ח"כ משה גפני לרה"מ. "אני רוצה לבדוק אם יש לך רוב להעביר את חוק הגיוס בכנסת לפני שאני הולך לרבנים ומקבל את האישור שלהם לחוק", אמר גפני לנתניהו.
רה"מ הבטיח תשובה, אך זו בוששה להגיע. ביום שני בלילה שוב התעקש גפני לברר האם הוא מתכוון להעביר את החוק, נתניהו נדחק, אך אמר לגפני: "אין לי רוב". זמן קצר לאחר מכן נפגשו חברי הכנסת של דגל התורה עם מנהיג הציבור הליטאי, הרב דוב לנדו, הנחשב למנהיג הרוחני של המפלגה.
הרב לנדו קרע למעשה את הברית בין נתניהו לחרדים ובהודעה נזעמת במיוחד קבע כי אין לציבור החרדי שלו בכנסת שום מחויבות לבלוק של נתניהו והחרדים. "אין לנו אמון בנתניהו, איננו מרגישים שותפים שלו יותר", כתב, "אנחנו לא מחויבים לו. ואנחנו נעשה מכאן ואילך רק מה שאנחנו חושבים שטוב ליהדות החרדית ולדעתנו צריך בחירות בהקדם. כל מיני דיבורים על גוש אינם קיימים יותר". מדובר בהצהרה משמעותית, שכן עד כה נמנעו בסיעה הליטאית מהבעת חוסר נאמנות לנתניהו. בשורת איומים ומשברים שקדמו לאירועי אתמול, החליטו בדגל התורה לבסוף להתיישר עם הקואליציה. "יש לנו אחריות", אמרו פעם אחר פעם. כעת גפני הצטרף למעשה לנציג גור ביהדות התורה, ח"כ יצחק גולדקנופף, שהחרים את הקואליציה עוד לפני המשבר האחרון.
בכירים בקואליציה מודים שזה לא רק עניין של רוב בכנסת, אלא גם של תדמית וקמפיין. נתניהו חשש שחוק פטור מגיוס בתקופה של מלחמה שלא נגמרת עם פצועים והרוגים יגרום נזק אלקטוראלי בל-ישוער. הוא העדיף לקחת את הסיכון של עימות מול החרדים מאשר לאבד קולות בקלפי ולהפסיד את הבחירות. באופן אירוני, אם יהיה רוב להעביר את החוק לפיזור הכנסת והן תתקיימנה במהלך חודש ספטמבר כפי שמעדיפים החרדים – זה ישרת גם את נתניהו, שכן הבחירות יתרחקו מהמועד שבו מציינים שלוש שנים לטבח 7 באוקטובר.
גורמים בש"ס טענו כי יו"ר המפלגה אריה דרעי מתואם עם כלל המפלגות החרדיות, והמטרה שלו היא לקבל החלטה משותפת. דרעי עצמו הזהיר את נתניהו מבחירות באוקטובר, והוא רוצה שהבחירות יתקיימו ב-15 בספטמבר.
לאחר הכרזת החרדים, באופוזיציה הגישו הצעת חוק לפיזור הכנסת, שתעלה רק ביום רביעי הבא. טרם ברור האם לאופוזיציה ולחרדים יהיה רוב להעביר את החוק. הצטרפות יהדות התורה עדיין לא משיגה את הרוב הדרוש, ולכן השאלה הגדולה היא כיצד תנהג ש"ס. נתניהו מנסה לפעול בקרב בלימה מול דרעי, אך למרות שדרעי נחשב פשרן ומקורב יותר לרה"מ, ההערכה היא כי ש"ס לא תרשה לעצמה להצטייר כמי שלא הצטרפה למאבק החרדי להקדמת הבחירות בתור "סנקציה" אחרונה על אי-קידום חוק הפטור מגיוס.
הקואליציה היא זאת ששולטת בקצב החקיקה, ולכן היא יכולה לנסות לדחות את ההצבעה על פיזור הכנסת ולהרוויח זמן – כך שכל המהלך צפוי להוביל לקביעת תאריך בחירות מוסכם בספטמבר. המטרה של נתניהו היא לדחות כמה שיותר את המגבלות שיוטלו עליו מהרגע שהכנסת תפוזר, כך שהקואליציה תספיק להשלים את העברת חוק פיצול היועמ"ש. בנוסף, רה"מ רוצה לשמור לעצמו זמן למהלכים צבאיים נוספים, שלא יהיו סמוכים מדי לבחירות.
גם אם החרדים יביאו להקדמת הבחירות, הם יקצרו את ימיה בשבועות ספורים בלבד, ולמעשה לא יצרו דרמה גדולה. עדיין לא ברור האם הטקסטים החריפים של הרב לנדו משקפים משבר אמון אמיתי בתוך הגוש, או שהפניית העורף לנתניהו היא רק כלי למו"מ עם מפלגות האופוזיציה, שאולי יגישו הצעות מסוימות לחרדים תמורת תמיכה בממשלה בלי נתניהו. בהתחשב בשתיקתה של ש"ס אמש, ייתכן שמדובר בעוד כלי לחץ בניסיון לקדם את החוק לפני ששוברים את הכלים באופן סופי.
