האגדה על כך שנתניהו שולט בטראמפ, היא שלוחה של העלילה האנטישמית, שהיהודים שולטים בארה"ב, ובמדיה ובאקדמיה ובבנקים ובכלכלה העולמית. השליטה כל כך גדולה, שהקמפוסים והתקשורת הפכו, יותר ויותר, לזרועות התעמולה של חמאס וחיזבאללה. אלה כבר לא רק השוליים הסהרוריים. גם קמלה האריס, היא ולא אחרת, אמרה לאחרונה שטראמפ נגרר למלחמה על ידי נתניהו. האומנם?
ובכן, איראן היא מרכז הכובד של ציר הרשע. מדינה עם היסטוריה מפוארת והנהגה מטורפת. "מיומה הראשון של המהפכה האיראנית", אומר לי יגאל כרמון, נשיא ממרי, "הגדילה איראן את יכולותיה להיקפים אדירים, שמסכנים את ארה"ב. זה כולל פיתוח טילים בין-יבשתיים (ICBM), שנועדו לפגוע במזרח ארה"ב ושלוחות טרור - חמאס, חיזבאללה מיליציות עיראקיות וזרועות בתוככי המערב - בכיסוי אקדמי, חברתי ודתי. הרי לפי האיראנים עצמם, הם עוסקים בפיתוח נשק שמאיים על ארה"ב". מדובר במפלצת טרור אדירה, עם תחפושת של מדינה. זו מדינה שההמנון שלה הוא "מוות לאמריקה", בנוסף ל"מוות לישראל". אז נתניהו גרר את טראמפ למלחמה?
1 צפייה בגלריה
טראמפ. נתניהו הציג חומרים מודיעיניים, אך את ההחלטה על המלחמה הנשיא קיבל לפי אינטרסים אמריקאיים | צילום: אי-פי, Jacquelyn Martin
(Jacquelyn Martin, AP)
יחסי מרות
נניח לעלילות ולאגדות. בפועל, לטראמפ יש שליטה מוחלטת בנתניהו. להלן אחדים מסימני הדרך:
• ב-11 בינואר 2025, עוד בטרם נכנס טראמפ לבית הלבן, הגיע סטיב וויטקוף לישראל, אילץ את נתניהו להיפגש איתו בשבת, וכפה עליו את עסקת החטופים השנייה.
• כבר ביום ה-12 למלחמת "עם כלביא", זה היה טראמפ שהורה לנתניהו להפסיק את המלחמה, כולל החזרת מטוסי חיל האוויר שהיו בדרכם להפצצות באיראן.
• זה היה טראמפ, שבספטמבר 2025 כפה על נתניהו התנצלות לפני שליט קטאר, בעקבות ההפצצה הכושלת של ישראל בדוחא.
• זה היה טראמפ שבאותם ימים כפה על נתניהו את "הסכם 20 הנקודות", שכלל הקמת מדינה פלסטינית.
• זה היה טראמפ שכפה על נתניהו את הסכם הפסקת האש והחזרת החטופים, באוקטובר 2025, כאשר ב-9 באוקטובר השתתפו ויטקוף וג'ראד קושנר בישיבת הממשלה, כדי לפקח על אישור העסקה.
• זה היה טראמפ, לא נתניהו, שהכריז כבר במהלך ההפגנות באיראן, בחודש ינואר, ש"העזרה בדרך". זו הבטחה שניתנה לפני הפגישה הכביכול מכרעת בין טראמפ לנתניהו, ב-11 בפברואר.
• טראמפ כפה על נתניהו, פעם נוספת, הפסקת אש גם מול איראן וגם מול חיזבאללה, למרות שהעבודה לא הסתיימה, לא מול איראן ולא מול חיזבאללה. זו שליטה ישראלית בארה"ב?
נתניהו הציג לטראמפ חומרים מודיעיניים. זה היה התפקיד שלו. ולפי פרסומים, גם סעודיה לחצה על טראמפ לחסל את האיום האיראני. אבל את ההחלטה על תקיפת איראן קיבל טראמפ על סמך אינטרסים אמריקאיים.
אלה העובדות. אבל הנה, כל מה שאומרים טאקר קרלסון וקנדיס אוונס במערכה הראשונה, אפילו קמלה האריס אומרת במערכה השלישית. זה קצת עצוב שנתניהו איבד את העצמאות, וטראמפ שולט בו ללא עוררין. אבל יש לנו מספיק עלילות על השליטה היהודית בארה"ב. אין צורך בעוד אחת.
כדאי להבהיר. לטראמפ ונתניהו יש אכן "יחסים מיוחדים". נתניהו פגש את טראמפ יותר מכל מנהיג אחר. אך אלה יחסי כפיפות. שליטה מוחלטת של טראמפ בנתניהו. וליחסים הללו יש השפעות אסטרטגיות בעייתיות.
מאחורי החנינה
יש מי שיתמה - איך אפשר להסביר את הלחץ הלא-מתון שמפעיל טראמפ על הרצוג, לשם השגת חנינה לנתניהו? זו שאלה מצוינת. אלא שהיא הנותנת. טראמפ יודע שיש סיכוי קלוש עד קלוש מאוד שהלחץ אכן יוביל לחנינה. אז מדוע הוא לוחץ? משום שהלחץ הזה נועד להעמיק את "היחסים המיוחדים". הלחץ הזה הופך את נתניהו לצייתן וכפוף הרבה יותר. וכי נתניהו יכול לסרב לדרישה כלשהי של טראמפ, כאשר נשיא ארה"ב, בכבודו ובעצמו, מתערב באופן ברוטלי במערכת שלטון החוק בישראל כדי להשיג חנינה? התוצאה היא כניעה. לא חנינה.
כדאי להיזכר בנאום מנחם בגין מ-1982, אז ראש הממשלה, כאשר היה לחץ אמריקאי לעצירת הסיוע לישראל על רקע הבנייה ביו"ש. הוא ענה: "אל תאיימו עלינו בקיצוץ הסיוע, זה לא יעבוד. אני לא יהודי עם ברכיים רועדות. אני יהודי גאה עם 3,700 שנות היסטוריה תרבותית... נעמוד מאחורי העקרונות שלנו, ונגן עליהם, ובמידת הצורך נמות למענם שוב — עם או בלי הסיוע שלכם".
מישהו חושב שיש סיכוי קלוש שנתניהו של הימים הללו יאמר עשירית ממה שאמר בגין? התשובה ידועה. היא פועל יוצא של שליטה מלאה של טראמפ בנתניהו.
השנואה בעולם
אגדת ההשפעה הישראלית על ארה"ב, היא המשך ישיר לאגדת השליטה היהודית בתקשורת העולמית. בפועל, ישראל היא המדינה המושמצת בעולם. לרגע צריך לומר: חבל שהטענות על השליטה היהודית הן שקר. משום שאם היה בהן שמץ אמת, מצבה של ישראל בתקשורת העולמית היה אחר. בסקר האחרון של ה-BBC, שנערך ב-27 מדינות, השתתפו 28 אלף איש. ישראל תפסה את המקום האחרון – 17% בלבד הביעו עמדה חיובית, ו-56% הביעו עמדה שלילית. איראן קרובה מאוד לישראל, עם 18% שהביעו עמדה חיובית, ו-54% עמדה שלילית. אלה העובדות.
עלילה אחת רחוק מדי
ואם כבר מדברים על השליטה היהודית בתקשורת, אז נדמה שהשבוע נשבר עוד שיא. ניק קריסטוף, מעמודי התווך של העיתון ההולך ומידרדר, "הניו יורק טיימס", פירסם במדור הדעות, מעין תחקיר, שהטענה המרכזית בו היא שישראל לא רק אונסת אסירים פלסטינים אלא גם מאלפת כלבים שאונסים פלסטינים. זה מביך לעסוק בהפרכת הפורנוגרפיה הזאת שמתחזה לעיתונות. אבל אין ברירה. התחקירן סאלו אייזנברג שקד על המלאכה. הוא לא איש הסברה. הוא כנראה התחקירן היעיל והמדהים ביותר, שמפריך באופן עובדתי שקר אחרי שקר של תעשיית השקרים שיצרה מלחמת עזה.
אלא שהפעם זה קצת שונה. משום שגל המחאות נגד קריסטוף ו"הניו יורק טיימס" חרג מגבולות הקהילה הפרו-ישראלית. סקוט ג'נינגס מה-CNN יצא בהתקפה חריפה וכינה את הפרסום "זוועה עיתונאית". כך גם רייצ'ל או'דונהיו מ"הוול סטריט ג'ורנל". ברחבי הרשתות החברתיות פורסם גל ביטול מינויים ל"ניו יורק טיימס" של קוראים שאמרו: עד כאן. אבל אל דאגה. ארגון "בצלם", בעוד שפל מוסרי, קפץ כמוצא שלל רב על העלילה.
לא תם ולא נשלם. העובדות לא יבלבלו את שונאי ישראל. ואלה שספק אם יש להם מושג על מה הם מדברים, כולל ישראלים ויהודים, ממשיכים לחזק אותם עם הבלים על השליטה של נתניהו בטראמפ.
