הזינוק החריג במחיר הדלק גרם, כצפוי, למדד גבוה במיוחד בחודש אפריל ומביא בעקבותיו חשש שהריבית לא תרד וגם עלייה בארנונה בשנת 2027 בשיעור של יותר מ-3%.
המדד, הגבוה ביותר זה תקופה ארוכה, עלה בשיעור של 1.2% ועלול לגרום לבנק ישראל להימנע מהורדת הריבית בעוד שמונה ימים, ב-25 בחודש. זאת, אף שרוב החזאים סבורים כי בנק ישראל עשוי בכל זאת להפחית את הריבית ברבע אחוז, כדי לסייע למשק בתקופה שבה הממשלה והכנסת אינן עושות דבר כדי לסייע, ועסוקות בעיקר בהכנות לבחירות.
הפחתת הריבית ל-3.75%, שמשמעותה ריבית פריים של 5.25%, תעזור מאוד למאות אלפי עסקים שנקלעו לקשיי נזילות עקב המלחמה המתמשכת, וכן למשקי הבית שנאנקים תחת גל ההתייקרויות – ובעיקר לנוטלי המשכנתאות, שסובלים מריבית גבוהה כבר ארבע שנים.
בימים הקרובים צפויים ראשי הארגונים הכלכליים הגדולים במשק להגביר את הלחץ על נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון. כבר בשבוע האחרון הביעו ראשי הארגונים את דרישתם להפחית את הריבית בחצי אחוז ל-3.5%.
הארנונה מטפסת
בשורה משמעותית נוספת ולא משמחת עבור הציבור היא עלייה משמעותית בתשלומי הארנונה, בשיעור של 3.05%, שצפויה בינואר 2027. נוסחת מס הארנונה בישראל מבוססת על שינוי בשני נתונים עיקריים במשק: 50% מהמס נקבעים לפי שיעור העלייה במדד המחירים לצרכן בין אפריל 2025 לאפריל 2026, ו-50% נוספים נובעים מהעלייה בשכר הממוצע במגזר הציבורי בין פברואר 2025 לפברואר 2026. השכר הממוצע במגזר הציבורי עמד בפברואר אשתקד על 11,316 שקל, ובפברואר השנה על 11,787 שקל – עלייה של 4.1%.
לפיכך, לאחר פרסום מדד המחירים לצרכן, התברר כי תעריפי הארנונה צפויים להתייקר בשנת 2027 בשיעור גבוה של כ-3.05%, במסגרת שיעור העדכון השנתי המבוסס על נוסחת "הטייס האוטומטי", המשקללת את שני הנתונים.
בהתאחדות התעשיינים אומרים כי כדי להימנע מהטלת מס גבוה נוסף ובלתי מוצדק על אזרחי ישראל והמגזר העסקי, על הממשלה לפעול באופן מיידי להקפאת עליית תעריפי הארנונה לשנת 2027. יצוין כי בכך נמשכת ההתייקרות המהירה של מסי הארנונה, שצפויים להתייקר בתוך שלוש שנים ביותר מ-10% במצטבר. בשנת 2025 עלו תעריפי הארנונה בשיעור גבוה במיוחד של 5.29%, ובינואר 2026 התייקרו מסי הארנונה בעוד 1.63%.
מדד המחירים לצרכן לחודש אפריל, שפירסמה שלשום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), זינק כאמור ב-1.2% בהשוואה למארס, כאשר תחזיות האנליסטים נעו בין עלייה של 1.1% ל-1.5%. בעקבות זאת עמדה האינפלציה השנתית (12 החודשים האחרונים) על 1.9% – עדיין בתוך יעד האינפלציה שקבעה הממשלה לשנת 2026, העומד על 1%-3% – וזאת משום שמדד אפריל 2025 עלה בשיעור של 1.1%. הזינוק במדד נגרם בעיקר בשל העלייה של 1.03 שקל במחיר הדלק 95 אוקטן בראשית אפריל. מחיר הדלק אף טיפס במאי בעוד 2 אגורות ל-8.07 שקלים לליטר, עלייה שהשפיעה על מגזרים רבים במשק.
מחירי הדירות חוזרים לעלות
אחרי חודשים של ירידות, גם שוק הנדל"ן משנה מגמה. מחירי הדירות בחודשים פברואר-מארס – חדשות ויד שנייה – טיפסו ב-0.3% לעומת ינואר-פברואר. אמנם בחישוב שנתי עדיין מדובר בירידה בשיעור של 1.2%, אולם ביחס לירידות שנרשמו במדדים הקודמים ניתן לזהות התמתנות, בעקבות התייקרות הדירות בחודשיים האחרונים.
יש לציין כי בשנים האחרונות נרשמו ירידות מחירים שנתיות בשלוש תקופות: הראשונה ב-2018 ונמשכה שלושה רבעונים; השנייה במחצית השנייה של 2023; והשלישית – בחודשים האחרונים, עד למדד הנוכחי.
פילוח לפי מחוזות מעלה כי בפברואר-מארס טיפסו מחירי הדירות בשלושה מחוזות: ת"א (1.2%), ירושלים (0.4%) וחיפה. בדרום לא חל שינוי, ואילו ירידות מחירים נרשמו במחוזות הצפון (0.1%-) והמרכז (0.2%-).
בחישוב שנתי נרשמו עליות מחירים גם בשלושה מחוזות: ירושלים (4.2%), הצפון (1.6%) וחיפה (0.7%). מנגד, ירידות מחירים נרשמו במחוזות ת"א (3.5%-) והמרכז (2.9%-), בעוד במחוז הדרום נותרו המחירים ללא שינוי גם בחישוב שנתי.
מחירי הדירות החדשות עלו בחודשיים האחרונים ב-0.4%, אם כי בחישוב שנתי מדובר בירידה של 3.8%. בסך הכל טיפסו מחירי הדירות החדשות ב-34.4% בחמש השנים האחרונות, לעומת עלייה של 35.8% במחירי כלל הדירות באותה התקופה.
נתון מעניין נוגע למדד מחירי הדירות החדשות בניכוי דירות שנמכרו במסגרת תוכניות "מחיר למשתכן". על פי הלמ"ס, בניכוי מחירי הדירות המסובסדות נרשמה דווקא ירידה במחירי הדירות החדשות בשיעור של 0.3%. בנוסף, שיעור העסקאות במסגרת תמיכה ממשלתית עלה מ-27.3% בתקופה הקודמת (פברואר-מארס 2026) ל-28.6% בתקופה הנוכחית. כלומר, באופן אבסורדי, דווקא הדירות שנמכרו במסגרת "מחיר למשתכן" הן אלו שאחראיות לעלייה במדד.
לדברי שמאי המקרקעין אוהד דנוס, לשעבר יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, מדובר בפרדוקס סטטיסטי. לדבריו, חשוב להסביר ולהדגיש כי מחירן של דירות "מחיר למשתכן" נמוך ברוב המוחלט של המקרים מהמחיר הממוצע של דירות דומות בשוק החופשי. אז מדוע המדד בכל זאת עולה? הסיבה לכך נעוצה, ככל הנראה, בהיקף המכירות ובגודל הדירות שנמכרו במסגרת התוכנית בהשוואה לתקופות קודמות. כך, למשל, ייתכן שנמכרו יותר דירות גדולות במסגרת "מחיר למשתכן", ובאזורים מבוקשים יותר – ולכן מחירן היה גבוה יותר.
בלמ"ס בוחנים מדי רבעון גם את המחירים הממוצעים הכלל-ארציים של עסקאות נדל"ן. על פי הנתונים, ברבעון הראשון של 2026 עמד המחיר הממוצע הכלל-ארצי לדירה על 2.33 מיליון שקל. בהשוואה לרבעון הקודם (2.37 מיליון שקל) נרשמה ירידה של 1.6%, ובהשוואה לרבעון הראשון של 2025 ירד המחיר הממוצע ב-0.8%.
המחוז שבו נרשם המחיר הממוצע הגבוה ביותר לדירה הוא ת"א, עם ממוצע של כ-3.41 מיליון שקל. מנגד, המחוז שבו נרשם המחיר הממוצע הנמוך ביותר הוא הצפון, עם כ-1.5 מיליון שקל לדירה.
עליות במחיר הממוצע ברבעון הראשון של 2026 לעומת אשתקד נרשמו במחוזות חיפה (3.8%), המרכז (3.6%), הדרום (1.1%) וירושלים (0.3%). מנגד, ירידות נרשמו במחוזות הצפון (2.2%-) ות"א (1.6%-).
השוואת המחירים הממוצעים ברבעון הראשון של 2026 לעומת הרבעון המקביל אשתקד מעלה כי עליות בולטות במחיר הממוצע נרשמו בכפר-סבא (11.3%), ת"א (10.3%), נתניה (8.2%) וחיפה (6.9%). מנגד, ירידות במחיר הממוצע נרשמו באשקלון (3.2%-), הרצליה (2.9%-) ובת-ים (2.5%-).
