סמ"ר נגב דגן ז"ל מהמושב דקל, היה רק בן 20 כשנפל ביום חמישי האחרון מפגיעת פצצת מרגמה סמוך לליטני. חבר הילדות שלו, ניר בוארון, סיפר עליו אתמול: “אי אפשר לעכל. אני עד עכשיו לא מצליח. אני לא הולך לראות אותו שוב, לא לשמוע אותו שוב, לצחוק איתו שוב? אני לא רגיל למצב שנגב לא פה. שוק רציני”.
בוארון סיפר כי “היינו חברים טובים, כמו אחים, כל החיים. אנחנו חברים מהיסודי, גרתי ביישוב לידו. היינו כל היום ביחד, בכל מקום. נגב זה בן אדם שכל דבר שאתה צריך, אם קרה לך משהו - הוא ישר יבוא, יעזור וייתן יד. גם אם הוא רחוק. אני זוכר שפעם הייתי תקוע בבאר-שבע והוא ישר בא לאסוף אותי, בלי לשאול שאלות. תמיד היה שם בשבילי להכל. זה היה הדדי”.
הוא תיאר את הרגעים בהם שמע על נפילתו של נגב ז”ל: “כשראיתי בבוקר את ההודעה שהוא נפל לא הבנתי מה ראיתי. הסתכלתי שוב לוודא שזאת לא טעות. התקשרתי לכל החברים כדי להבין מה עושים - איך ממשיכים מפה, מה עושים עכשיו. אני רוצה שכולם יידעו שנגב היה גיבור, הוא לא היה מיועד לגולני - הוא היה מיועד למג”ב והוא רצה להיות רק בגולני. הוא ביקש לשנות שיבוץ ואישרו לו. הוא שמח מאוד ורצה את זה. אסור שיישכחו מי הוא”.
רמית שיבת, שכנה וחברה של המשפחה סיפרה ל"ידיעות אחרונות": "זה אבל כבד מאוד במושב. אנחנו בדיוק בארגונים של סוכת האבלים. אחרי 7 באוקטובר עברנו דברים קשים - והנה בסוף זה מגיע מלבנון, האבידה הגדולה הזאת".
רמית סיפרה שנגב ז"ל "היה ילד מיוחד מאוד, דעתן, אחר, הביא צבע לעולם. בבית שלהם הילדים למדו בחינוך ביתי. רק הוא רצה ללמוד בבית הספר והגיע לבית ספר 'קידום נוער' שנמצא במועצה. המורות סיפרו עליו שהוא היה מאוד דעתן, תמיד שאל שאלות, סקרן, חוקר - והייתה לו אהבה גדולה לעשות דברים עם הידיים. בגיל צעיר הוא קנה מכוניות ישנות, שיפץ אותן ומכר שוב. הוא אהב מכניקה ולטפל במכוניות. גם המשפחה שלו מאוד מחוברת לאדמה. הם שישה אחים, כולם בנים - עכשיו חמישה".
מיכל עוזיהו, ראש המועצה האזורית אשכול שבתחומה נמצא המושב דקל, אמרה: "אנו כואבים והמומים עם נפילתו של בן המועצה היקר שלנו, נגב ז"ל. נגב הוא בנם של חווה ושלום ואח לחמישה. נגב היה צעיר חברותי, שהיה אהוב מאוד על חבריו. כבר כנער עבד בחריצות רבה, אהב לתקן רכבים ישנים והיה מחובר לעשייה בידיים ולדרך עצמאית משלו".
