מחר תתקיים מהדורת 2025/26 של גמר גביע המדינה, בין הפועל באר-שבע למכבי ת"א, זמן טוב להיזכר באחד הגמרים המרגשים ויוצאי הדופן שהיו, בין בני-סכנין להפועל חיפה בעונת 2003/4, בגלל האופוריה שהוא יצר ובזכות הקבוצה המנצחת שנחשבה לסמל הדו-קיום עם שחקנים מוסלמים, יהודים ונוצרים.
סכנין רשמה באותה עונה כמה ציוני דרך היסטוריים. היא הייתה הקבוצה הראשונה מהחברה הערבית שהצליחה לשרוד בליגת העל יותר מעונה אחת (אחרי שהפועל טייבה ואחי נצרת נשרו בתום שנה), והראשונה שזכתה בגביע בעונת הבכורה שלה בליגה הבכירה, שלא לדבר על נציגת המגזר הראשונה שייצגה את ישראל באירופה.
רשות הדיבור למאמן אייל לחמן: "אני זוכר את העונה הזאת מצוין, עוד ממשחקי ההכנה הראשונים. היו להם שתי מטרות, הראשונה לבחון את הזרים שאמורים לתת את הערך המוסף, והשנייה לתת את הביטחון להרבה שחקנים מקומיים שכל החיים שלהם שיחקו רק בליגה שנייה ושלישית. סכנין של עונת הגביע התבססה על שחקני בית שגדלו בקבוצה עוד כששיחקה בליגות הנמוכות.
"היה למשל משחק אימון בבית-שאן, שבו שותף בפעם הראשונה הבלם הקמרוני ארנסט אטצ'י שהגיע אלינו משרלרואה וגדל בלאנס. היום כבר אי-אפשר להביא שחקנים כאלה. בשנייה הראשונה הבנתי שהגיע לכאן נפיל ושיש לנו הגנה. ככה התחברו עוד צלע ועוד קובייה. העונה הגדולה הזאת נבנתה בזכות הימים האלה בחודש יולי. בפעם הראשונה בקריירה לא התפשרתי והתעקשתי להביא שחקנים טובים בחלק הקדמי. היו שניים שנלחמתי עליהם, שהיו שחקנים שלי בעבר ופרצו אצלי, הייתי בטוח בהם ובקשר בינינו: ליאור אסולין ששיחק אצלי במכבי הרצליה ורפי כהן החלוץ ששנה קודם הבקיע במדי מכבי חיפה באולד טראפורד. ברגע שחיברתי את הקבוצה הכל קלח והייתה הרגשה באוויר שיהיה טוב. לדוגמה, המשחק הראשון שלנו בגביע הטוטו מול מכבי חיפה בקריית-אליעזר, שבו הוצאנו 0:0. הרגשנו שזה הולך לדברים טובים.
"בגביע, המשחקים האחרונים נגד הקבוצות החזקות היו הכי קלים, והמשחקים הראשונים נגד הקבוצות החלשות היו הכי קשים. הסיבוב הראשון היה נגד הפועל הרצליה מליגה א' בחוץ, וניצחנו בקושי 0:1. במשחק הבא שיחקנו נגד נוף הגליל מהלאומית שנקראו אז נצרת-עילית ואירחו בעילוט, ניצחנו 4:5 בפנדלים. ברבע הגמר אירחנו את מכבי ת"א בקריית-אליעזר, הובלנו 0:1 וג'ון פנטסיל השווה בדקה ה-92. בהארכה הבנתי שאני צריך פנדלים, כי היו לי בועטים נדירים: תומר אליהו, עמי טיאר, השוער קומוקו קמארה, עבאס סואן ואסולין - וניצחנו 3:4. אני זוכר שישבתי ואמרתי לעצמי 'מה רציתי כל החיים? לא רוצה גביע, לא רוצה גמר, אני רוצה חצי גמר, הצגה כפולה באצטדיון ר"ג, זה היה החלום שלי תמיד'. בחצי הגמר שיחקנו נגד הגלאקטיקוס של אשדוד - חיים רביבו, איציק זוהר, שי הולצמן, בלסינג קאקו. הסיכויים לא היו טובים, כי קודם לכן ניצחנו אותם פעמיים תוך שבוע 0:1, בליגה ובגביע הטוטו. בסופו של דבר ניצחנו אותם גם בגביע 0:1 משער של סואן, פצצה מ-30 מטר למשקוף ופנימה, גול נדיר".
בגמר חיכתה לסכנין הפועל חיפה, ששיחקה אז בלאומית ועלתה בסיום אותה עונה לליגת העל עם שחקנים כמו ג'ף טוטואנה, מזואה אנסומבו, חיים מגרלשוילי והכישרון העולה גילי ורמוט. על הקווים עמדו רוני דורה המנג'ר וברוך ממן המאמן.
לחמן משחזר: "הגענו למגרש רק 50 דקות לפני המשחק, התלבשנו מהר ועלינו לחימום. ירדנו להפסקה בפיגור 1:0 (שער של שי דהן מבישול של ורמוט), השחקנים ציפו להרצאה ארוכה, אבל זו הייתה האסיפה הכי קצרה שלי בחיים, אולי דקה, ואמרתי להם 'מזל טוב, זכיתם בגביע'. לא יודע מאיפה הייתה לי התעוזה הזאת. אחרי ההפסקה אבי דנן נגח את שער השוויון והאצטדיון רעד. ואז הגיע המופע של ליאור אסולין הווינר שכבש צמד, ואת הרביעייה השלים גבריאל לימה, החלק השני של הצמד אסולימה".
חגיגות, דמעות ותקוות
ואז החלו החגיגות. "בדרך חזרה לסכנין היה פקק אדיר, אלפי מכוניות עם דגלים של סכנין", נזכר לחמן. "לקחתי את המשפחה ונסענו דרך ואדי ערה, וכל צומת בדרך האוטו באוויר, דגלים, חגיגות. כל החברה הערבית הייתה מאחורי סכנין. החנינו את הרכבים בכניסה לעיר, והחגיגות היו במרכז מתחת למרפסת של היו"ר מאזן גנאים, שמשקיפה על הכיכר. אחד האוהדים לקח את אסולין על הכתפיים ורץ איתו בספרינט קילומטר מהרכב עד למרפסת של מאזן".
אסולין ז"ל אמר בהתרגשות אחרי המשחק: "אחרי שכבשתי את הגול הראשון שלי התחלתי לבכות ורצתי ליציע לחפש את אמא שלי כדי לחגוג איתה. ההצלחה שלנו עושה טוב לחברה הערבית. לא מזמן דיברתי עם שוטר שאמר לי שבזכות ההצלחה של בני-סכנין הפשע בעיר ירד." הקפטן עבאס סואן הצהיר: "כל הזמן מדברים שבמדינה שלנו אין שוויון, ואנחנו הוכחנו שלפחות בכדורגל יש שוויון. ניצחנו היום לא רק בשביל הקבוצה שלנו, אלא בשביל כל הערבים בישראל. הוכחנו שאנחנו הקבוצה של המדינה."
גם התקשורת חגגה עם סכנין, וזוהיר בהלול כתב בטור מיוחד ל"ידיעות אחרונות", תחת הכותרת "יש תקווה": "ההתנגשות התרבותית בין אזרחי המדינה הערבים והיהודים רשמה אתמול פרק חדש. פרק מפויס. הספורט הצליח במה שאחרים נכשלו בו במשך שנים רבות כל כך. בלב ליבה של המדינה התנהל אתמול קרנבל ערבי של שמחה - לא הפגנה נגד הכיבוש, לא מחאה נגד האבטלה, העוני והחרפה". יחד עם זאת ולצד האופוריה, כדי להזכיר איפה אנחנו חיים, הידיעה השנייה בעמוד השער סיפרה על תחילתו של מבצע "קשת בענן" שערך צה"ל בעיר רפיח וציר פילדלפי במטרה לפעול נגד תשתיות הטרור באזור. רבותיי, ההיסטוריה חוזרת.
מה הם עשו מאז | בני-סכנין הגיעה באותו קיץ לסיבוב הראשון של גביע אופ"א, שם הודחה על ידי ניוקאסל. אייל לחמן המשיך לאמן בארץ וגם בחו"ל (גאנה וקפריסין), קבוצתו האחרונה הייתה הפועל רעננה. הקפטן עבאס סואן זומן לנבחרת ואף כבש שער נגד אירלנד. ליאור אסולין ז"ל נרצח ב-7 באוקטובר במסיבת הנובה, אליה הגיע כדי לחגוג את יום הולדתו ה-43.
