מחזור אחד לפני סיום העונה ושמונה שנים אחרי האליפות האחרונה שלה, הפועל באר-שבע הוכתרה לאלופת המדינה בפעם השישית בתולדותיה עם ניצחון 2:4 על האלופה היוצאת, מכבי ת"א, וגם בזכות העובדה שבית"ר ירושלים לא הצליחה לנצח את הפועל פ"ת.
טוטו-טרנר השתגע כשהגיעה הבשורה מפ"ת. אנשים עם דמעות בעיניים ושירת "יש אליפות" ו"אולה אולה", ומיגל ויטור אחד שרוביק דנילוביץ' צריך לקרוא רחוב על שמו. והג'וקר ג'אבון איסט שתמיד יהיה שם כדי לשבור שוויון. כן, גם אתמול.
בכניסה לטרנר הייתה תחושה שהיום זה היום, רק שכמו שבית"ר מפחדת מבאר-שבע, האדומים קצת נעים באי נוחות כשזו מכבי ת"א. אלא שאף אחד לא יכול השנה לעצור את באר-שבע. היא הכי טובה שיש כאן. הכי בשלה. הכי קבוצה. מסביב כולם מזכירים שזו אליפות על הראש של מכבי ת"א. הריקודים על כר הדשא לא נגמרים. יש כאן חלום, פיצוי על העונה שעברה שאף לא שוכח.
ויש את קינגס קאנגווה, שרוקד על כר הדשא גם במהלך המשחק וגם בחגיגות האליפות. דנילוביץ' הכריז שהחגיגות בעיר יתקיימו ביום רביעי, ואולי אלה יהיו בכלל חגיגות הדאבל.
הקבוצה של המאמן רן קוז'וך והבעלים אלונה ברקת בהחלט ראויה לתואר אלופה. כבר במחזור השני היא עלתה לראשות הטבלה ובילתה שם כמעט ברצף במשך 30 מחזורים. בית"ר הצליחה לנשל את באר-שבע מהפסגה בשתי הזדמנויות במהלך העונה. זה קרה בסיבוב השני במחזורים 19-20 ופעם נוספת בפלייאוף העליון במחזורים 29-31. במחזור ה-32 באר-שבע השתלטה עליו מחדש והצליחה לאחוז בו עד סיום העונה.
באר-שבע ניצחה העונה את כל הקבוצות בליגה והפגינה עליונות חד-משמעית על יריבותיה בצמרת. זה בלט בעיקר בארבעת הקרבות הישירים מול בית"ר ירושלים, שבשניים מהם ניצחה ושניים נוספים הסתיימו בתיקו, כשגם בהם הייתה ראויה לנצח. היא ניצחה שלוש פעמים את מכבי ת"א, האלופה היוצאת, וגם את הפועל ת"א ומכבי חיפה.
מחקו את הטראומה
האליפות הזאת הוכיחה שגם בעידן הנוכחי הכסף הוא לא הכל. לבאר-שבע תקציב קטן בחצי מזה של מכבי חיפה ומכבי ת"א, אך זה היה הפרמטר היחיד בו הן גברו עליה העונה. הנוסחה שעבדה עבורה כללה ניהול נכון ושקט מצד ברקת, מאמן רעב, יצירתי, חדשני ואמיץ כמו קוז'וך, שחקנים ישראלים שחלקם היו עד לא מזמן אלמונים ובטח לא מספיק מוערכים, כמה וטרנים מנוסים שתרמו בעיקר מנהיגות, לצד זרים ברמה גבוהה מאוד שחלקם היו מעל הליגה, וקהל שאולי לא מגיע בכמויות גדולות כמו בארבע הקבוצות הגדולות האחרות, אך הוא מספיק כדי להפוך את טוטו-טרנר למבצר ולהעניק אווירה תומכת גם במשחקי החוץ.
אי-אפשר לנתק את העונה הזאת מהעונה שעברה, אותה לא ישכחו בבאר-שבע לעולם. קוז'וך בנה את הקבוצה כמעט מחדש, ואף אחד לא חשב שהיא יכולה להיאבק על האליפות, אך באופן מפתיע היא הובילה את הטבלה ברוב שלבי העונה, כולל במחזור ה-34. שני מחזורים לסיום היא מעדה עם 1:1 בטדי מול בית"ר ירושלים וראתה את מכבי ת"א עוקפת אותה וזוכה באליפות עם שתי נקודות יותר. בבאר-שבע טוענים עד היום שזו אליפות עם כוכבית, זכר למשחק שלא התקיים במחזור השני נגד בני-סכנין, והחלטת בית הדין על 0:0 ללא נקודות והורדת נקודה ממאזנה של באר-שבע.
העונה באר-שבע כבר לא הייתה מודאגת מבית הדין. היא למדה את הלקחים והביאה את עצמה למצב שארבעה מחזורים לסיום העונה הדברים היו תלויים רק בה. היא סיימה בתיקו 1:1 נגד בית"ר ירושלים אחרי שנקלעה לפיגור בטדי, ואז ניצחה את הפועל ומכבי ת"א כדי להבטיח את התואר. אפילו האוהדים שלה לא יצרו תקריות מיותרות. לראייה: הפועל באר-שבע היא הקבוצה היחידה מבין חמש הגדולות שאוהדיה לא נענשו העונה ונמנעה מהם כניסה למשחקי חוץ. העונה של באר-שבע תוכל להיות מושלמת אם תזכה גם בגביע המדינה בתום משחק הגמר בטדי ביום שלישי נגד מכבי ת"א - וזה יהיה גם דאבל ראשון בתולדות המועדון, מה שייתן חותמת על כך שמדובר בעונה הטובה ביותר בהיסטוריה של המועדון.
