בסופו של דיון ארוך, שלווה בעימותים קולניים ובאזהרות מטרידות, הצליחה הקואליציה לקדם נדבך מרכזי בתוכניתה למהפכה משפטית.
ועדת החוקה של הכנסת אישרה אתמול להצבעה בקריאה ראשונה את הצעת החוק לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה לשני תפקידים נפרדים: יועץ משפטי לממשלה ותובע כללי. לפי ההצעה, שר המשפטים יוסמך להכריע במחלוקות לגבי חלוקת סמכויות בין שני התפקידים. ד"ר גיל לימון, המשנה ליועמ"שית, הזהיר כי החוק מביא למצב בו "קיימת סכנה לטוהר הבחירות".
"זה חוק ביטול". לימון, אתמול
(צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
תשעה ח"כים מהקואליציה הצביעו בעד, בעוד ח"כים מהאופוזיציה בחרו שלא להשתתף בהצבעה. הקואליציה תנסה לאשר את החוק בקריאה שנייה ושלישית עוד לפני פיזור הכנסת הנוכחית, אך בינתיים הוא לא עובר למליאה בשל עוצר חקיקה שנובע מהמאבקים עם הסיעות החרדיות בקואליציה.
המשנה ליועמ"שית, לימון, אמר בדיון: "החוק אינו רק חוק פיצול, אלא חוק ביטול - הוא מבטל את תפקיד היועמ"ש כמו שאנחנו מכירים אותו כשומר סף... להבנתנו, אם יוצאים לבחירות עם יועמ"ש פוליטי, המשמעות היא סכנה לבחירות דמוקרטיות... נניח ששבוע לפני הבחירות הממשלה רוצה לקבל החלטה שיש לה השפעה מהותית על הבחירות, הממשלה יכולה לקבוע שחוות דעת של היועץ שקובעת שההחלטה הזו אינה חוקית - לא מחייבת אותה.
לימון אמר עוד: "החשש הוא שבאמצעות הבחירה של השר מי יהיה הגורם שיטפל באירוע מסוים - האם היועמ"ש שהוא יותר פוליטי לפי ההצעה, או התובע הכללי, הוא יתווה בחירה שיותר נוחה לו".
אחד התיקונים המהותיים בהצעת החוק קובע כי לא תיפתח חקירה פלילית נגד ראש ממשלה מכהן או לשעבר - אלא בהסכמת התובע הכללי ובאישור בית המשפט המחוזי. עוד נקבע בסוגיית העמדת ראש ממשלה לדין כי בית המשפט המחוזי בירושלים הוא שיקבע אם יש באותה עבירה קלון, לעומת המצב הנוכחי שבו שמים דגש על עמדת היועמ"ש בשאלת הקלון.
