תצהירים סותרים, מחלוקות בוועדה למינוי בכירים, והשאלה הדרמטית שכמעט כל בכיר בישראל עוקב אחריה: האם בג"ץ יאפשר את מינויו של רומן גופמן בידי ראש הממשלה לראשות המוסד, בניגוד לדעתה של היועצת המשפטית לממשלה? "ידיעות אחרונות" עושה סדר בפרשה.
מהי "פרשת גופמן"?
בשנת 2022 הפעילו גורמים שונים בצה"ל את אורי אמלקייס, אז נער בן 17, למבצע השפעה שניהלו כלפי אויביה של מדינת ישראל, באמצעות העברת מידע לפרסום בערוץ הטלגרם שניהל בשם "עולם החדשות". בין המפעילים הייתה גם אוגדה 201 בפיקוד של גופמן שאישר את ההפעלה.
לימים נפתחה חקירה בעניין כי הועברו לאלמקייס ידיעות מסווגות, אך לפי לפי מחב"ם (מערך ביטחון מידע באמ"ן), בחומרים מאוגדה 201 לא נמסרו ידיעות מסווגות ולכן אנשיה לא נחשדו בפלילים. אלמקייס נעצר למשך תקופה ארוכה ואף הוגש נגדו כתב אישום. לימים, חזרה בה הפרקליטות מכתב האישום, אך העוול לא נוקה. הפרשה נחשפה לראשונה ב"הארץ".
מה קרה בעצם אתמול?
בג"ץ קבע כי עבודת הוועדה למינוי בכירים (ועדת גרוניס) לקתה בחסר כשעסקה במינויו של רומן גופמן לראש המוסד, והורו לוועדה לזמן את אלמקייס, ואת תת-אלוף ג', מי שחקר את הפרשה ואת התנהלות גופמן מטעם מחב"ם, ואחר כך להגיש חוות דעת עדכנית. בהחלטת בג"ץ אתמול נכתב כי "עבודת הוועדה לקתה בחסר, ובכלל זה באי-חשיפה למסמכים רלוונטיים מזמן אמת ולעדויות ישירות של גורמים שהיו מעורבים בדבר".
מה קבעה ועדת גרוניס?
לאחר שראש הממשלה נתניהו הודיע בדצמבר כי ימנה את גופמן לתפקיד ראש המוסד, נדרשה הוועדה במסגרת תפקידה לבחינת טוהר המידות של המועמד, לאור פרשת הפעלת אלמקייס. הוועדה קבעה בדעת רוב כי לא נפל פגם בטוהר המידות של גופמן. אך בדעת יחיד סבר יו"ר הוועדה, נשיא העליון לשעבר אשר גרוניס, כי נפל פגם בטוהר המידות של גופמן, בכך שלטעמו לא דיבר אמת מולן החוקר ג' במסגרת החקירה ב-2022. רוב חברי הוועדה סברו מנגד כי לא ברור מה גופמן נשאל במסגרת התחקיר.
מה קרה עד כה בדיון בבג"ץ?
נגד המינוי הוגשו עתירות, ביניהן גם של אלמקייס עצמו. היועמ"שית הצטרפה לעמדת העותרים נגד ראש הממשלה וביקשה מבג"ץ לפסול את המינוי. במסגרת ההליך נחשפה עמדתו של ראש המוסד נגד המינוי, ומנגד – עמדתו של מפקד מחב"מ לשעבר ג'– לטובתו של גופמן.
במהלך הדיונים הורו השופטים ליועמ"שית לגבות תצהיר מתא"ל ג' שעובד כיום במוסד. עיקרו של התצהיר נעוץ בשאלה מה בעצם נשאל גופמן על הפעלת אלמקייס, שאלה שעליה השיב בשלילה, ולפיכך, האם שיקר.
מה התגלה בתצהיר?
היועמ"שית הגישה את תצהירו העדכני של תא"ל ג' שמגבה את גופמן בכך שלא שיקר, ואולם, לצד זאת, הגישה היועמ"שית שלשום גם סיכום התשאול אשר נכתב בזמן אמת ב-2022 אשר מעלה חשש שגופמן לא דיבר אמת. בתצהיר העדכני, תא"ל ג' מתאר כי: "שאלתי את מפקד האוגדה אם ידוע לו על קשר של גורם באוגדה, לאחד מערוצי הטלגרם הבאים: 'אקטואליה-ביטחונית' ו'עולם החדשות'. מפקד האוגדה השיב שאינו מכיר קשר כזה". ואכן אין ראייה שגופמן ידע כי הערוץ שהאוגדה מפעילה הוא "עולם החדשות".
בתוך כך, השוואה בין התצהיר של תא"ל ג' שנכתב השבוע, לבין המסמך הנוסף שהגישה היועמ"שית, שנכתב בזמן אמת, מגלה פער מהותי. במסמך סיכום השיחה שנכתב ב-2022 נכתב בסעיף 4 כי גופמן נשאל "האם ידוע לו על קשר כלשהו ישיר או עקיף עם ערוץ טלגרם 'אקטואליה ביטחונית' בטלגרם", ועל כך השיב בשלילה. כלומר הכחיש כל קשר עם כל ערוץ טלגרם שהוא. לפי הראיות וכפי שמודה גופמן בעצמו, הוא אישר העברת מידע בלתי מסווג לפרסום בערוץ טלגרם, כך שלפי סעיף זה גופמן לכאורה לא דיבר אמת.
איך אפשר ליישב בין שני המסמכים הסותרים?
לא בטוח שאפשר. יש לציין שהמסמך מ-2022 נכתב ונחתם על ידי העוזר של תא"ל ג', כך שתיתכן סתירה בין הגרסאות של התא"ל ועוזרו. לרוב, מסמך שנכתב בזמן אמת הוא בעל משקל ראייתי חזק יותר מתצהיר שנכתב על בסיס זיכרון ארבע שנים מאוחר יותר לאירועים. השופטים יצטרכו להכריע איזה משקל הם מעניקים לכל אחד מהמסמכים, והאם מסמך סיכום השיחה מספיק כדי לפסול מינוי של אלוף בצה"ל לראש המוסד נוכח תצהירו של תא"ל ג' שסותר אותו.
אז מה יקרה עכשיו?
בג"ץ כאמור הורה לוועדה לקיים דיון נוסף הפעם עם המידע החדש שנאסף בפרשה אשר עיקרו, התייחסות לפער בין תצהיר תא"ל ג' לבין מסמך סיכום הפגישה, וזימון לעדות של תא"ל ג'. היתרון של הוועדה על בג"ץ הוא כי הוועדה לחקור את ג' ולדרוש ממנו הסברים לפערים בין המסמכים, בעוד שבג"ץ לא נוהג לזמן עדים. לאחר החלטה מחודשת של הוועדה, שככל הנראה שוב תאשר את המינוי, יוכלו העותרים לשוב ולעתור נגד ההחלטה. השופטים ישובו לבחון את סבירות החלטת הוועדה. במקרה כזה, הסיכויים כי בג"ץ יתערב במינוי הם נמוכים.
