בשנים האחרונות רואים יותר ויותר איך אימפריות כמו פנאתינייקוס, ריאל מדריד, פנרבחצ'ה וברצלונה מתקשות להסתדר עם הגדלת המפעל והעונות הארוכות והמתישות, וסובלות מחוסר עקביות. אבל ישנה אחת שצלחה את המכשול הזה – אולימפיאקוס.
בשלוש מתוך ארבע העונות האחרונות סיימו האדומים את העונה הסדירה במקום הראשון. הם העפילו לכל חמשת הפיינל-פורים האחרונים, מתוכם פעמיים הגיעו לגמר. הם ראו את יריבותיהם מתחברות, זוכות, חוגגות, מאבדות את כוכביהן – ושוקעות בבינוניות, אך אולימפיאקוס חושבת ומתנהלת אחרת. היא התמסרה לתהליך, וכעת היא במרחק נגיעה מלגרוף את כל הקופה. יש לא מעט סיבות לכך, אך הגדולה מכולן היא האיש שמנצח על המקהלה – יורגוס ברצוקאס.
לא מעט קבוצות מחזיקות בסגלים עמוקים, אבל לרשות המאמן היווני עומד הסגל השלם ביותר. בכל עמדה יש לו כמה שחקנים ברמה הגבוהה ביותר וכוח אש התקפי בלתי נתפס. את הקבוצה האדירה הזו הוא בנה בתהליך של שנים, בצלמו, כשהכישרון הרב לא מנע ממנה להפוך ליחידה מגובשת. את ההוכחה הטובה לכך קיבלנו בחצי הגמר שלשום מול האלופה היוצאת פנרבחצ'ה בדרך ל-61:79.
זינוק בעלייה
זה לא קרה בן לילה. לפני כשש שנים הורדה אולימפיאקוס לליגה השנייה לאחר שכדור שלג של שערוריות, עימותים, החרמות והכרזות הסתיים בסירובם של האדומים להופיע לסדרת רבע גמר הפלייאוף מול יריבתם השנואה, פנאתינייקוס. ברצוקאס הוחזר במקומו של קסטוטיס קמזורה לאחר שהוביל ב-2013 את הקבוצה לזכייה האחרונה שלה ביורוליג, וכבר ב-2022 אולימפיאקוס סיימה במקום השני, ומאז רק השתפרה. כעת היא נראית בשלה לזכות בתואר, שאם וכאשר יגיע, יהיה חתום קודם כל על שמו של ברצוקאס – עם כל הכבוד לסשה וזנקוב ה-MVP, לטיילר דורסי, אוון פורנייה, ניקולה מילוטינוב ושאר כישרונות-העל.
אז נכון, אולימפיאקוס כבר הגיעה לא מעט פעמים בשנים האחרונות לפיינל-פור עם ציפיות גבוהות וכשלה ברגע האמת. ואכן, שום דבר לא בטוח, בטח כשמנגד מתייצבת הערב (21.00) שיאנית הזכיות ביורוליג, ריאל מדריד, שמגיעה אחרי פוסט-סיזן נהדר והופעה התקפית משובחת נגד ולנסיה בחצי הגמר השני (90:105). ובכל זאת, הקבוצה של ברצוקאס נבנתה בדיוק בשביל הרגע הזה, והיא פייבוריטית ברורה.
בדומה לברצוקאס, גם סרג'יו סקאריולו מנהל היטב את כוכביו. עם זאת, נראה שהפציעה של אוסמן גרובה שלשום היא מכה אחת יותר מדי, ומול סוללת שחקני הפנים של אולימפיאקוס יהיה לריאל קשה מאוד להתגבר על העובדה שאין לה סנטר טבעי אחד בסגל. אם בכל זאת תזכה בתואר שני בארבע שנים – זה יהיה עוד פרק מפואר בהיסטוריה של המועדון הגדול ביותר בכדורסל האירופי.
