מהפיגוע הנוראי בארגנטינה נגד יהודים לפני שלושה עשורים וחצי ועד דיכוי ביד ברזל של נשים איראניות, חייו של אחמד וחידי ספוגים בטרור ושנאה. וכעת, אחמד וחידי הוא אחד האישים הבולטים בצמרת מקבלי ההחלטות באיראן, ומכתיב בה קו קיצוני במיוחד.
וחידי, מפקד משמרות המהפכה, הבהיר אתמול במסגרת הודעה שפורסמה מטעמו: "הכוחות נמצאים ברמת המוכנות הגבוהה ביותר והרתעה פעילה. כל מתקפה מחודשת של האויב תביא לתגובה הרסנית". מדובר באחת הדמויות המשמעותיות במשטר האיראני הנוכחי. על מינויו לתפקיד דווח ב-1 במרץ, ביום השני של מבצע "שאגת הארי". הוא מחליפו של מוחמד פאכפור, מפקד משמרות המהפכה הקודם, שחוסל במסגרת מכת הפתיחה של המלחמה. בחודשים לפני כיהן וחידי בתפקיד סגן מפקד המשמרות, אך עברו בצמתי השלטון והמשמרות משתרע עשרות שנים אחורה.
וחידי, 67, שימש בעברו כשר הפנים של איראן, תחת הנשיא ראיסי. בארגנטינה קראו לפני כשנתיים לעצור אותו על רקע מעורבותו בפיגוע בבניין הקהילה היהודית בבואנוס איירס בשנת 1994, שבו נרצחו 85 בני אדם ונפצעו 300 נוספים. בזמן הפיגוע עמד וחידי בראש כוח קודס של משמרות המהפכה, אותו הכוח האחראי על פעילויות טרור של איראן מחוץ לגבולותיה. בהודעה באפריל 2024 הצהיר משרד החוץ בבואנוס איירס כי "ארגנטינה קוראת למעצר של האחראים לפיצוץ, שממשיכים לכהן בעמדות כוח מבלי שנענשו. אחד מהם הוא וחידי, שלפי מערכת המשפט בארגנטינה אחראי לפיגוע. האדם הזה הוא כיום שר הפנים של הרפובליקה האסלאמית של איראן".
הבקשה לעצור אותו הופנתה גם לממשלות פקיסטן וסרי לנקה, שם ביקר וחידי באותם הימים כחלק ממשלחת של הנשיא ראיסי. לפני שמונה לשר הפנים, כיהן וחידי גם כשר ההגנה וכן בלא מעט תפקידים משפיעים, צבאיים, ביטחוניים ואזרחיים.
וחידי נולד בשנת 1958 בעיר שיראז. לפי הדיווחים הוא למד תואר ראשון באלקטרוניקה ומחזיק בתואר שני בהנדסת תעשייה ובדוקטורט במדעים אסטרטגיים. וחידי הצטרף לשורות משמרות המהפכה בשנת 1979 והחל למעשה את הקריירה הצבאית שלו במהלך מלחמת איראן-עיראק. הוא כיהן כסגן לענייני המודיעין של מפקד משמרות המהפכה בשנת 1981 ולפי פרסומים תרם להקמת המוסדות הצבאיים והמודיעיניים של המשטר.
ברמה הבינלאומית, וחידי התמודד עם האשמות וסנקציות רבות לאורך השנים. ב-2022, משרד האוצר האמריקאי הטיל עליו סנקציות, בעקבות הדיכוי האלים של המחאות אחרי מותה של הצעירה מהסא אמיני, שנעצרה על ידי משטרת המוסר עקב הפרת כללי הלבוש ומתה במעצר. האיחוד האירופי כלל אותו ביוני 2008 ברשימת גורמים הקשורים לפעילויות גרעיניות רגישות.
השאלה שמעסיקה מן הסתם את גופי המודיעין במערב היא בנוגע למקומו של וחידי בהנהגה כעת, ובעיקר עמדותיו כלפי המו"מ העקלקל מול ארה"ב. מתחילת המערכה, עלו דיווחים כי וחידי מוביל קו נוקשה, המתנגד לפשרות נרחבות מול ארה"ב. ב"ניו יורק טיימס" דיווחו כי בימיו הראשונים בתפקיד, וחידי היה מהדוחפים למינוי מהיר של מוג'תבא חמינאי לתפקיד המנהיג העליון החדש, וכשמינוי זה אושרר הוא מצא את עצמו בעמדת כוח משמעותית במיוחד. על פי דיווח מהשבוע, שלא אומת, באתר האופוזיציה "איראן אינטרנשיונל", הוא אף נמצא במסלול התנגשות עם הנשיא פזשכיאן שדוחף להפסקת אש מחשש לעתידה הכלכלי של איראן, ולכאורה מבקר בשיחות סגורות את משמרות המהפכה על הקו הלוחמני שלהם, בעיקר מול מדינות המפרץ במלחמה. דיווח אחר טען כי וחידי גם התעמת עם יו"ר הפרלמנט קאליבף בשלב מוקדם יותר של המלחמה, כשהתנגד אפילו לשליחת צוות המו"מ האיראני לפקיסטן.
