פרשת "הספארי של סרייבו", שבמסגרתה הגיעו תיירים עשירים לבירת בוסניה בעת מלחמת האזרחים ביוגוסלביה כדי לצלוף למוות להנאתם באזרחים מקומיים, מקבלת הסתעפות דרמטית חדשה.
תחקיר חדש ב"דר שפיגל" הגרמני שופך אור על הפרשה המזעזעת וגם חושף מה שנראה כמו קשר שתיקה בין ארגוני מודיעין אירופיים שידעו על הזוועות שהתחוללו בבוסניה. לפי התחקיר, ולפי "צלפים של סוף השבוע", ספרו של אציו גבצני, מדובר בעשרות עד מאות בודדות של רוצחים. ארבעה מהם, בני 64 עד 80, כבר נחקרים במשרדי התביעה במילאנו במסגרת חקירה שנפתחה אשתקד אחרי שנים של שמועות ודיווחים, ומכחישים כל מעורבות בפרשה, מלבד אחד שמודה במעשים וטוען כי עשה זאת כשכיר חרב בגלל שנאתו למוסלמים.
1 צפייה בגלריה
סרייבו בזמן מלחמת האזרחים
סרייבו בזמן מלחמת האזרחים
סרייבו בזמן מלחמת האזרחים
(Michael Stravato, ASSOCIATED PRESS)
החקירה והספר חושפים פרטים מזוויעים על הפרשה, בהם התעריפים: הציידים נדרשו לשלם את המחיר הגבוה ביותר על ירי בילדים או בנשים הרות, בעוד שירי בזקנים היה ה"זול" ביותר, ולפעמים אפילו הוענק בחינם כבונוס. כ-1,600 ילדים נורו במהלך ארבע שנות המצור על סרייבו.
כעת מתברר שהרשויות באיטליה ובמדינות אחרות ידעו על צייד האדם המבחיל ובחרו לעצום עין. בראיון ברדיו איטלקי בנובמבר טען מייקל ג'יפוני, דיפלומט איטלקי שהיה באותו זמן האיש השני בחשיבותו במשלחת האיטלקית לסרייבו, כי סוכני מודיעין וביטחון אילטקיים העבירו לרומא את המידע על המתרחש בסרייבו, אולם דבר לא נעשה מלבד התגובה לפיה "המידע היה ידוע לנו, אבל התופעה נפסקה מאז". לפי גבצני, גם המודיעין הצרפתי היה מודע לתופעה ולא עשה מאומה. העיתון האיטלקי "קוריירה דלה סרה" דיווח כבר ב-1995 על התופעה.
התביעה במדינות אחרות כמו שווייץ וגרמניה החלה כבר בחקירה כדי לבדוק אם אזרחיהן היו מעורבים בציד האדם. באוסטריה כבר הובא חשוד אחד לחקירה, וחיפושים מתנהלים אחרי חשוד נוסף. בינתיים מגיעות עוד ועוד עדויות של בעלי מלונות ומסעדות שבהם התארחו ציידי האדם ודיברו ללא בושה על הסיבה שבגללה הגיעו לסרייבו.
סיבה נוספת להתעמקות והתרחבות החקירה היא שהעיר סרייבו הצטרפה כשותפה לתביעה נגד החשודים, מה שפתח בפני התביעה במילאנו מסמכים רבים מהארכיון של אותה תקופה. שיתוף הפעולה עם הרשויות בבוסניה חשוב במיוחד לאור הניסיונות של הרשויות באיטליה להשתיק את הנושא - השמאל בגלל שראש הממשלה דאז הגיע משורותיו, והימין בגלל החשש שרוב הציידים נמנו על אנשיהם.
לפי גבצני ואחרים, המקומיים - הסרבים, הקרואטים או המוסלמים מבוסניה - אינם מעוניינים שחלקם בפרשה ייחשף. לדוגמה, ישנן עדויות רבות לכך שהקרואטים הכניסו עשרות ציידי אדם משטחם לבוסניה, וכי מפקד קרואטי היה אחראי לירי על אזרחים מתוך בית הקברות היהודי בעיר.
ציידי האדם גויסו על ידי סוכנים סרבים שגבו מהם עמלות, הביאו אותם לסרייבו במסוקים וכלים צבאים משוריינים, הציבו אותם על גבעות שהשקיפו על העיר וסיפקו להם את הזוויות והתצפיות הטובות והנוחות ביותר לציד אדם. לפי גבצני, המניע של המשתתפים היה "צמא פתולוגי לדם. הם נסעו בקבוצות של ארבעה-חמישה אנשים, שילמו במזומן, וחזרו ביום ראשון בערב להיות אנשי משפחה למופת או מנהלים מסורים בעבודה. בשבילם זה היה רק משחק וידיאו".