"זה סיוט יום-יומי. כולם עסוקים כל הזמן בזמזומים הבלתי פוסקים, מציצים לשמיים. אין בכלל זמן להתגונן. הם טסים נמוך מאוד. מנסים לתפוס מחסה - אבל זה מתפוצץ בתוך שניות, מהר מאוד". כך סיפר ש', לוחם שהגיע אתמול לבית החולים רמב"ם בחיפה, כדי לבקר את חברו שנפצע לפני כמה ימים מפגיעת רחפן בדרום לבנון.
מספיק להסתכל על הנתונים, כדי להבין את חומרת האיום: 11 פצועים מהלחימה בצפון מאושפזים ברמב"ם – שמונה מתוכם נפצעו מפגיעות רחפני נפץ.
"עובדים על אמצעי מיגון ושיפור, אבל בשלב הזה אין משהו שבאמת יכול להועיל", אמר ש'. "רחפן יכול לנחות על בית, כמו שקרה הבוקר במטולה, או ליפול על כוח של חיילים. יש יוזמות מקומיות להתמודדות עם האיום הזה - אנשים שיוצאים הביתה מביאים רשתות שונות למיגון, לצד סיוע של הצבא. חיילים משתדלים לנוע בעיקר בלילות בגלל הסיוט של הרחפנים".
אימו של אחד החיילים בגזרה זעמה על מה שהגדירה כפער בין ההישגים המבצעיים של ישראל, לבין ההגנה על הכוחות בשטח. "הגענו עד לבכירים באיראן, הפתענו אותם - אבל על הבנים שלנו אנחנו לא מצליחים לשמור", אמרה. "זה בלתי נתפס. חיילים נהרגים, חיילים רבים נפצעו ומפוזרים בין בתי חולים שונים ברחבי הארץ. מה עוד צריך לקרות? מישהו נרדם בשמירה על החיילים שלנו. זה משהו שלא התכוננו אליו בכלל. סיוט שלא נגמר. כל יום מתעוררים עם 'הותר לפרסום' - לא ממארב, לא מהיתקלות ולא ממטען, אלא מרחפנים. עד מתי?".
אשתו של אחד מהפצועים קשה שמאושפז ברמב"ם סיפרה שבעלה נפגע בראשו וברגלו. "בעלי היה בין הראשונים שנפצעו קשה כתוצאה מהרחפנים או הכטב"מים, איך שקוראים לזה", אמרה. "כבר שלושה שבועות אני כאן בבית החולים, צמודה אליו. הוא נפגע קשה, עוד לא ברור לאן זה הולך. הוא יעבור עוד ניתוחים ומאושפז בטיפול נמרץ נוירוכירורגי". לדבריה, מדובר באב לילדים, בן 50, שהתנדב לשירות מילואים בגדוד של הנדסה קרבית. "הכול נעצר ברגע", הוסיפה. "כולנו מקווים להחלמה מהירה, אבל מבינים שזה ייקח זמן. מאז שהוא הגיע לבית החולים, כמעט כל יום נוחת כאן מסוק עם פצועים - רבים מהם מהרחפנים. לא לומדים כלום, אין כמעט יכולת להתגונן. זה ממש סיוט להיות שם. אנחנו מקווים שיעשו משהו מהר לטובת ההגנה על החיילים שלנו, ושבעלי יצליח להחלים לאט לאט. כולנו מבינים שזה הולך להיות תהליך ארוך מאוד".
