במשך שנים חקלאים ובעלי עסקים, מהצפון ועד הדרום, נאלצים להיכנע לדרישות גובי דמי החסות ולשלם פרוטקשן, בין היתר בשל סירוב חברות הביטוח להמשיך ולבטח את עסקיהם בעקבות קבלת איומי 'דרישת תשלום'. בהרבה מקרים, האפשרות השנייה הייתה "לשלם את המחיר" ולהיענש. מעתה, צפויה המדינה להכיר בכישלון במתן מענה יעיל ואפקטיבי למציאות המופקרת ותנסה לעצור את הטרור הכלכלי באמצעות הגנה על אלו שמסרבים להיכנע לארגוני הפשיעה.
במשרד האוצר מקדמים כעת עבודת מטה ליצירת פתרון ביטוחי משלים לחקלאים ובעלי עסקים, שחברות הביטוח מסרבות לבטח לאחר שקיבלו דרישות דמי חסות. "לא ייתכן שמדינת ישראל תפקיר את אזרחיה, את החקלאים המסורים ואת בעלי העסקים העובדים קשה, תחת מגף של ארגוני פשיעה", אומר שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ל"ידיעות אחרונות". לדבריו, "על אף תקציבי העתק שהועברו למערכות האכיפה - המשטרה, הפרקליטות ובתי המשפט - התוצאות בשטח מעידות על כישלון מחפיר בהתמודדות עם התופעה".
על רקע הזינוק בתופעת הפרוטקשן, חברות ביטוח רבות מסרבות לספק כיסוי לעסקים המוגדרים כ"סיכון גבוה", והמציאות מותירה את בעלי העסקים והחקלאים ללא הגנה ומעודדת את העבריינים המפעילים את הלחץ לשלם להם "דמי שמירה". כך גם, בעלי עסק שקיבלו דרישה לשלם דמי חסות חוששים להתלונן במשטרה מאחר ועצם התלונה מהווה הצהרה על שינוי במציאות הסיכון העסקית העומדת נגד העסק שלהם - וזו מיידית משפיעה על ההסכם עם חברות הביטוח שמתנערות משיפוי נזקים, גם לאחר שנים של תשלומי ביטוח. כל נסיונות ההידברות של האוצר עם חברות הביטוח בנושא עלו בתוהו עד כה.
עבודת המטה במשרד האוצר מתמקדת בבחינת מודלים של השתתפות המדינה בסיכונים ביטוחיים, במטרה להעניק ודאות לבעלי העסקים ולמנוע את קריסתם הכלכלית, בדומה למודל הפיצוי לחקלאים של הקרן לנזקי טבע. הפתרון המקודם נועד לקטוע את מעגל התלות של בעלי העסקים בארגוני הפשיעה, ולהפחית את המוטיבציה של בעלי העסקים להיכנע לסחטנות ולשלם דמי חסות מתוך ייאוש, ובכך לפגוע בצינורות המימון של ארגוני הפשיעה.
יריב בן עמי, יו"ר התארגנות 'עד כאן' של בעלי עסקים וחקלאים בגליל העליון, והבעלים והמנכ"ל של חברת 'הדסים' לתוצרת חקלאית, מנהל את העסק שלו תחת איומי סחיטה קבועים. מאז שנת 2007 הוא אינו יכול לרכוש פוליסת ביטוח על המפעל וכלי הרכב שברשות העסק שלו. בן עמי בירך על הבשורה ואמר כי "זה צעד משמעותי מאוד שנלחמנו עליו כבר שנים. לצערי תהליכים במדינת ישראל לוקחים הרבה זמן ואני רוצה לראות את האדם הראשון שפוגש במציאות החדשה וזוכה להגנה הברורה מאליה הזו. אני מקווה שמתווה הפיצוי יסוכם בהקדם". רק בשבועות האחרונים ירו עבריינים צרורות לעבר שני כלי רכב שברשות החברה - כנראה על רקע המאבק שהוא וחבריו מובילים בתמיכה בנפגעי הפרוטקשן. לדבריו, "זה מהלך שישבור את המשוואה הכלכלית שמזינה את הפרוטקשן כי כרגע אנחנו במציאות שמחבלי הפרוטקשן הם אלה שמבטחים את העסקים והכסף הקל הזה מאפשר להם להתעצם ולגדול ולהפוך למפלצות טרור".
במשרד האוצר מודים למעשה כי הצעד נדרש בעקבות כישלון ישיר של גופי האכיפה והמשפט, שלא הצליחו לספק ביטחון אזרחי בסיסי בשטח על אף מאמצי המשטרה והמשאבים הרבים המוקדשים לכך. במשטרה מציגים אמנם בשבועות האחרונים הישגים סביב פריצות דרך בפרשיות פרוטקשן שפוצחו והעבריינים מאחוריהן נעצרו, אך הדרך להגשת כתבי אישום, הרשעתם וענישה מחמירה עוד ארוכה. "אני לא מוכן להשלים עם המצב הזה", הוסיף השר סמוטריץ'. "משרד האוצר ייכנס לוואקום שהותירו מערכות האכיפה. אם המערכת הציבורית לא מצליחה להעניק ביטחון אישי, אנחנו נספק את הכלים הכלכליים כדי לחנוק את ארגוני הפשיעה. המטרה שלנו היא לשבור את הכוח הכלכלי של ארגוני הפשיעה ולהחזיר את השקט והביטחון למגזר העסקי והחקלאי".
בן עמי מבהיר כי עבור העסקים הנתונים לאיומי הפרוטקשן ותחת הלחץ המשתק מול חברות הביטוח שמבטלות את הכיסויים לנזק בזדון, בתוך ימים מרגע הפגיעה בעסק או דרישת הפרוטקשן - הזמן הוא המשאב הקריטי ביותר, והבטחות על הנייר לא ימנעו את ההצתה הבאה של מחסן חקלאי או משאית. הוא מסכם ואומר כי "יחד עם זאת אנחנו דורשים שבמשטרה ובמערכת המשפט לא יתחמקו מאחריותם למהלכים התקפיים ומרתיעים. אני מקווה שהפעם הבירוקרטיה הישראלית תעבוד מהר והמלצות הצוות שמינה השר סמוטריץ יקודמו, כי יש לא מעט עסקים ששעון החול שלהם כבר התהפך והדברים חייבים להגיע לכדי מעשים. אסור לגרור את זה".
