בשנת 1999 מחיר הדלק בארה"ב היה 1.11 דולר לגלון, 12 ביצים עלו 0.95 דולר, מחיר ממוצע של בית עמד על 158,700 דולר, נטפליקס הייתה עסק של הזמנות סרטים בדואר. וכמובן שלא היו אייפון, פייסבוק, יוטיוב, ג'ימייל, ספוטיפיי וסרטוני בינה מלאכותית דיסטופיים. זו הייתה ארה"ב באחת מתקופות הפריחה הגדולות שלה, רגע לפני שהכל קרס ב-11 בספטמבר 2001. ובתקופה השמחה ההיא, ניו-יורק ניקס הגיעו לגמר הפלייאוף. הם הפסידו בקלות לסן-אנטוניו ספרס ויצאו להליכה במדבר ארוך ומייגע של בינוניות עמוקה, בעיר שאוהבת את הניקס שלה בכל נימי נפשה.
כל זה נגמר בקליבלנד. במשחק חוץ, עם קהל שהורכב מאלפי אוהדים בכחול-כתום, השלימו הניקס סוויפ קליל בניצחון 11 ברציפות בפלייאוף, כולם בהפרש דו-ספרתי. שני ההפסדים היחידים היו בנקודה. עכשיו הם ירימו רגליים וינוחו תשעה ימים עד המשחק הראשון בגמר, ויראו איך בצד השני ממשיכות אוקלהומה סיטי וסן-אנטוניו להקיז דם בגמר המערב. זו הפעם השלישית שבה הניקס עולים לגמר כשארה"ב מארחת מונדיאל (1994 ו-1999 בגביע העולם לנשים).
בינואר היו הניקס בתקופה הקשה ביותר שלהם העונה. ביום בו הפסידו ב-31 הפרש בדטרויט, אמר הבעלים, ג'יימס דולאן: "אנחנו רוצים להגיע לגמר וצריכים לנצח בגמר". דולאן - אשם ישיר בבצורת הארוכה - נשמע אז מגוחך, אבל ארבעה חודשים אחרי, הניקס יהיו אחת משתי הקבוצות האחרונות שיישארו על הרגליים.
מי לוזרים?
לאוהדי הניקס יהיה עכשיו שבוע לחגוג והם ינצלו כל רגע. 27 שנות האפרוריות המייאשת השכיחו את העובדה שכאשר הניקס טובים, ה-NBA היא משהו אחר לגמרי. החגיגות בניו-יורק שלשום בלילה הזכירו את זה. היו מסיבות צפייה המוניות, היו ריקודים ברחובות, כמובן שהיו טיפוסים על מגדלי תאורה ואוהדים עם מטאטאים. זו היתה ניו-יורק של כל הקלישאות וזה באמת כלום לעומת מה שיקרה אם הניקס האלה יזכו באליפות.
להגיד שהכוכבים מסתדרים בשמיים למשהו שניו-יורק מחכה לו מאז 1973, זו אמירה שאף אחד שקצת מכיר את הניקס לא יעז אפילו ללחוש - אבל, יש משהו מיוחד בקבוצה הספציפית הזו, שכולם יסכימו כי גם אחרי אחת מריצות הפלייאוף המרשימות בהיסטוריה, היא מגיעה לגמר כאנדרדוג. כולם, חוץ מג'יילן ברנסון, 1.88 מ' עם ניתור אפס, שמוביל קבוצה במשימה.
כשהניקס החליטו לתת את הקבוצה לברנסון, זו נראתה כמו עוד אחת מהחלטות המאה ה-21 שלהם שהובילו לשום מקום. אבל ברנסון לא רק התגלה כשחקן עצום, אלא גם כחתיכת אישיות. ב-2024 הוא ויתר על 113 מיליון דולר בחוזה חדש כדי שהניקס יוכלו להוסיף את קארל-אנתוני טאונס ומיקל ברידג'ס ולשמור על או-ג'י אנונובי. הוא ידע שחלונות ההזדמנויות ב-NBA צרים ונסגרים יותר מהר מאי פעם. לברנסון מגיע לעבור בחלון כזה, ולעולם מגיע לראות את ניו-יורק כשהיא באמת מאושרת.
