הקרע בין הליכוד לדגל התורה הולך ומעמיק, לאחר שיושב הראש ח"כ משה גפני תקף במילים חריפות את נתניהו. בין היתר אמר גפני כי "במשך תקופתו כראש ממשלה, נתניהו רוב הזמן הלך לקואליציה עם המפלגות החרדיות והדיבורים שלו היו בעד נושאים של דת ומדינה, אבל מעשים הוא לא ביצע".
בריאיון לביטאון המפלגה "יתד נאמן" אמר גפני כי "המציאות הייתה שרוב הדברים לא התבצעו, ומכיוון שכך עלה הכעס כלפיו. במיוחד כשמדברים על חוק הגיוס, הוא סחב את זה הרבה מאוד והוא ביקש לדחות את החוק, כי באמת הוא חוק קשה מאוד להעברה, וזה מה שהביא לבעיה הגדולה. אנחנו לא יכולים להמשיך איתו".
לדבריו, "נתניהו טוען שבאופן אישי הוא בעד הדת ובנושאים האלה הוא איתנו. אני לא יכול להצביע באופן חד משמעי שזה המצב, והדוגמה מונחת עכשיו לפנינו. המציאות הזאת היא מציאות שנתניהו איפשר לחברים אצלו במפלגה לדבר נגדנו ולפעול נגדנו. הוא איפשר את זה. בדברים אחרים, כשהוא נכנס לבעיות שהתעוררו והיו בניגוד לדעתו, הוא עצר את המהלכים האלה, ומול החרדים הוא לא עשה זאת".
בהמשך אמר גפני כי אחרי הבחירות יבחנו את דרכיהם מחדש. המראיין שאל "אין לכם אלטרנטיבה, עם מי תלכו? עם יאיר לפיד? עם אביגדור ליברמן? עם מי תלכו? הם הרי מדברים נורא ואיום", גפני השיב כי "אני לא בטוח שהם היו מדברים נורא ואיום אם היינו הולכים איתם, אבל כשתגיע ההחלטה נצטרך לשאול".
הזעם על הליכוד מגיע אחרי שבשנתיים האחרונות הובטח לחרדים שוב ושוב כי החוק שיסדיר את הפטור משירות צבאי ללומדי תורה עומד על הפרק. אך מהצד השני, הם אלה שביקשו להסיר את החקיקה מסדר היום בגלל אי הסכמת הרבנים לסעיפי הקשחת הסנקציות או החמרת הפיקוח על יעדי הגיוס. כך שדווקא כאשר נתניהו הורה לגבש חקיקה, ואחרי שמזכיר הממשלה הורה ליו"ר ועדת חוץ וביטחון לקדם אותה לקראת ההצעה, דווקא מנהיגי דגל התורה הקפיאו את המאמצים.
החשש בדגל התורה הוא שהחוק יוצע ולא יעבור, וכך הם יצאו קירחים מכאן ומכאן, כאשר גם הסכימו לחוק שהרבנים בעצמם מתחו עליו ביקורת ועורר מחאה של הפלגים הקיצוניים, וגם בסופו של דבר לא הגיעו להסדרת מעמד הפטור. במקרה הזה מעדיפים החרדים להרוויח מאבק אחד, מחאה מול הממשלה שלא אפשרה את החוק, וגם להימנע ממה שכלול בו.
משה גפני במליאת הכנסת
(צילום: אלכס קולומויסקי)
בשארית הקדנציה, ובעזרת הלחץ שמופעל על ראש הממשלה, החרדים ינסו בכל זאת לקדם הישג כלשהו כדי להציג לבוחריהם. מדובר בהצעת החוק שיזם סגן השר ישראל אייכלר, שכבר נדחתה לפני כשנה וחצי בשל לחצים בקואליציה, ומטרתה לעקוף את הוראת בג”ץ לעצור את סבסוד המעונות לחייבי גיוס. ההצעה קובעת שהסבסוד למעונות היום ייקבע לפי אימו של הפעוט ולא לפי אביו, כך שאם אביו חייב גיוס הסבסוד לא ייפגע.
סגן השר ישראל אייכלר אמר ל”ידיעות אחרונות” כי “החוק לא מתייחס לחרדים או לאברכים. הוא בסך הכל חוק שוויוני שמכיר בעצמאותה של האישה לזכות להנחה בזכות עצמה ללא קשור לבעלה. אין לי ספק שכל מי שרוממות זכות האישה בגרונם - יצביעו בעד החוק החשוב הזה”.
במקביל, גורמים ביהדות התורה מאיימים שאם בנימין נתניהו לא יפזר את הכנסת, כפי שדרש הרב לנדו, וימשוך עוד זמן בתהליך החקיקה של חוק פיזור הכנסת - הם יפעלו להעברת “אי אמון קונסטרוקטיבי” כדי להדיח אותו מראשות הממשלה. זאת עוד לפני הבחירות, כך שאדם אחר יעמוד בראשות ממשלת המעבר. האיומים מגיעים בעיקר מאגודת ישראל הניצית יותר.
אי אמון קונסטרוקטיבי הוא הליך של הצבעת אי אמון בממשלה מכהנת, כאשר חברי הכנסת מצביעים על הקמת ממשלה בהרכב אחר - ללא קיום בחירות.
במסגרת ההליך ניתן, כאמור, להחליף את הממשלה - אך ההצעה צריכה לכלול את זהות ראש הממשלה החדש וזהות השרים החדשים בממשלתו. כיום, הדרכים להפלת הממשלה הם באמצעות פיזור הכנסת או באמצעות “אי אמון קונסטרוקטיבי”. במקרה נוסף - אי העברת תקציב עד המועד האחרון תוביל לפיזור הכנסת.
למעשה, “אי אמון קונסטרוקטיבי” הוא מנגנון מיוחד שנועד להקשות על הפלה תכופה של ממשלות. ההצעה דורשת כי כאשר האופוזיציה מגישה הצעת אי אמון קונסטרוקטיבי, בניגוד למקרה של הצעת אי אמון רגילה, עליה להציג בעת ההצבעה הרכב של ממשלה חלופית - וההצבעה חייבת לעבור ברוב של 61 חברי כנסת.
בכנסת הנוכחית, גם אם כל סיעת יהדות התורה תצטרף לאופוזיציה ותהיה הסכמה על “אי אמון קונסטרוקטיבי” - יש רק 59 חברי כנסת שתומכים במהלך. כמו כן, גורמים ביהדות התורה מודים שהסיכוי של ש”ס להצטרף הוא קלוש. יש קושי גם להסכים על זהות של מועמד מהאופוזיציה, בין היתר מכיוון שהחרדים לא רוצים “להמליך” את יאיר לפיד לראשות הממשלה.
גורמים ביהדות התורה מודים כי “ש״ס ודרעי שומרים על נתניהו. הרב לנדו רותח על ביבי ולא מאמין לו, אבל הרבנים הליטאיים רוצים לשמור על שותפות עם ש״ס וכל ההנהגה החרדית, ולכן זה רק איום על נתניהו״. עם זאת, הגורמים מוסיפים ש”נתניהו בלחץ מהאירוע הזה גם אם סיכוייו לא גבוהים. אם הוא ימשיך למרוח - שיידע שאנחנו ננסה את כל הדרכים העוקפות”.
במצב עניינים שכזה, האיום ב”אי אמון קונסטרוקטיבי” משקף בעיקר את הכעס של החרדים על כך שנתניהו מורח את קידום חוק פיזור הכנסת שעבר בקריאה טרומית - אך ועדת הכנסת שנמצאת בשליטת הקואליציה טרם התכנסה לקדמו. לפי מקורות, המצב כעת הוא שדרעי ונתניהו מנסים להסכים על תאריך משותף לבחירות, ואז הם יבואו איתו ליהדות התורה, וזה יהיה התאריך הסופי.
