היו פרידות ודמעות השבוע עם גווארדיולה וסלאח, היו עליות רומנטיות בספרד עם לה קורוניה וסנטאנדר, והייתה גם הירידה הדרמטית של וולפסבורג לליגה השנייה, שביחד עם המשבר הכלכלי החמור של מפעל פולקסווגן יכולה להכניס עיר שלמה לדיכאון כלכלי ורגשי. גם נאנט, 8 פעמים אלופה, ירדה. פעם נאנט הייתה אחת הערים המבוקשות בצרפת, היום היא מוכת פשע ועבריינות סמים ונחשבת לאחת המסוכנות במדינה. המאמן וחיד חלילהודז'יץ', שגם שיחק בקבוצה, נאבק עם אוהדים רעולי פנים שגרמו להפסקת המשחק נגד טולוז בדקה ה-22. ואחר כך בחדר ההלבשה, האיש שהעלה ארבע נבחרות למונדיאל ופוטר משלוש מהן לפני הטורניר, שנפצע במלחמת הבלקן, ישב על הספסל ומירר בבכי.
סמל צרפתי
גאל מונפיס הפסיד במערכה החמישית במשחק האחרון שלו ברולאן גארוס על האפס. רק שמונפיס הוא שחקן טניס שמעולם לא באמת נמדד בתוצאות. לרוע מזלו הוא נולד לתוך עידן שלושת הגדולים, אבל מונפיס ייזכר בעיקר בהשראה שהוא נתן לשחורים בעולם בענף שלא בדיוק נמצא בהישג ידם בעולם (כולל ארתור פיס, השחקן הצרפתי הכי טוב בסבב כיום). "השחקן הכי גדול אי פעם", קוראת לו נאומי אוסקה.
"בלעדיה לא הייתי פה הלילה", אמר מונפיס על אשתו הטניסאית אלינה סביטולינה בנאום הפרידה שלו על המגרש, "אנחנו ביחד שמונה שנים נפלאות. תמכת בי, עזרת לי להתקדם ואהבת אותי, ונתת לי את המתנה הכי נהדרת, הבת שלנו. אני אוהב אותך". קלאס.
