ישנם סיפורים ששום דבר לא יכול להכין אותך לקראתם. ואומנם "שש עם" של חדשות 12 ידועה כמי שהרימה את הסטנדרט בתחום ההשראה והתעוזה, אבל אמש הבטיחה הרצועה חדר נוסף בפנתאון הטלוויזיה בזכות שיחה עם דמות מופת: הישראלית שהניפה את דגל המדינה בהופעה של בד באני בברצלונה.
כשם שפרטי מבצע "באני שובבני" עוד ימלאו ספרים, סרטים, הצגות ופודקאסטים, כך עוד ידובר בשאלה כיצד הריאיון היוקרתי נפל בחזקתה של תוכנית אחר הצהריים ולא במהדורה המרכזית או בספיישל של "עובדה". והרי כבר כשהבטיח עודד בן עמי שיחה עם "הישראלית שהעזה להניף דגל ישראל בהופעה של בד באני בלב ברצלונה", אפשר היה להרגיש את משק כנפי ההיסטוריה. למעשה, אולי זאת ההתרגשות שבגללה המגיש הגה את השם "בֶּד באני" כמו שאומרים "בַּד באנדי".
למזלו של בן עמי, שאר ענייני היום הבוערים סיפקו לו די והותר זמן להתאפס, שכן לאייטם כזה חובה להגיע כשכל החושים בשיאם. ואכן הוא לא אכזב וליווה את השחזור המצמרר של גל רצ'ר בקור רוח לא מובן מאליו, בטח כשמתגלים עוד ועוד מרכיבים מסעירים בדרמה שהתחוללה באמצע אירופה הגמורה: ההחלטה הנחושה להגיע עם הדגל, הנפתו המתועדת למען הדורות הבאים, החרמתו התמוהה על ידי המאבטחים, עוגמת הנפש כשהבינה שאיסור דומה לא נאכף על הדגל הפלסטיני. "זה מה שעברתי שם", סיכמה רצ'ר את החוויה שהיא גם הבית החסר ב"גבעת התחמושת".
בן עמי לא הצליח להירגע: הוא חזר והדגיש – שמא הכותרת, הכיתוב והקריינות לא היו ברורים - את העוינות בספרד בכלל ובברצלונה בפרט כלפי ישראל לעומת אקט פטריוטי כה עוצמתי. רצ'ר, אשת חזון, ביקשה להרחיב את היריעה ולהזכיר שהמצוקה מלווה ישראלים ויהודים במקומות רבים, אך היא לא תוותר גם במחיר של עימותים פוטנציאליים, כי "עברנו כל כך הרבה ויש לנו צבא חזק ואנחנו עם כל כך מוסרי, אנחנו עם כל כך טוב, ומה שנקרא כוחנו באחדותנו". מה שנקרא, מה הקשר.
וכן, היה גם פחד, כפי שווידא בן עמי, ואכזבה שהשפיעה על החוויה כולה. אבל אז רצ'ר העלתה טיקטוק ונעטפה בחיזוקים, מהם הגיעה שוב למסקנה ש"לא סתם אומרים שכוחנו באחדותנו". ובשלב זה אין אלא לתהות מי יגייס אותה קודם: הליכוד, נפתלי בנט או שמא היא תקים את מפלגת "כוחנו באחדותנו" שתהיה לשון מאזניים. אבל זו לא העת לפוליטיקה: יש לנהוג כמו בן עמי ולברך את רצ'ר על כך ש"חזרת בחתיכה אחת" וכעת היא תוכל "לנוח" ו"לעכל את מה שעברת". נדמה שכולנו עוד נצטרך להתאושש.
בקטנה
באופן מפתיע כמו מבצעים על טלוויזיות לקראת המונדיאל, רביב דרוקר פתח את "אזור בחירה" (רשת) עם כתב הגנה על הריאיון עם החשוד באונס יובל וילנר ב"המקור", וזכה באופן לא פחות מפתיע לשלל חיזוקים מהפאנל. מעבר לכך שהמחזה הזכיר דווקא תוכניות של אילה חסון, בלטה תגובתו של עו"ד אביגדור פלדמן, שבין השאר אמר ש"אי אפשר לומר שהתוכנית נקטה עמדה" (מהנהלת היקום ומחלקת השכל הישר נמסר שדווקא אפשר) והצהיר ש"יש טיעון על סם אונס, שאני לא מאמין בו". טוב, אם הסניגור של משה קצב "לא מאמין", אז הדיון מסתיים. אגב, אולי אם המתלוננות היו פלסטיניות הוא היה משתכנע.
