שני פרטים קטנים, שמסיבה עלומה לא מצאו דרכם לידיעת הציבור, חושפים את מה שפרשת הפאצ' המשיחי היא באמת: קמפיין השפעה שנועד לערער את מעמד צה"ל והרמטכ"ל.
כמה עשרות אזרחים מודאגים ושוחרי טובת העם זנחו את שולחן החג המשפחתי רק כדי להתגודד בערב מול בית הרמטכ"ל - שם הרעישו, כרזו לו "בוגד" ו"עוכר ישראל", והזכירו לו שתפקידו "להגן על הלוחמים". הם עשו זאת, לטענתם, במחאה על הנחיית הרמטכ"ל לשפוט את הלוחם שנשא פאצ' ועליו הכיתוב משיח, אותו פגש במקרה בסיור בשומרון.
לא היה שום עניין מפתיע באירוע ההוא: רא"ל אייל זמיר שב וחזר על עמדתו זו בפורומים שונים - בין היתר גם בכנס הפיקוד הבכיר של צה"ל לפני כחודשיים – על פיה תרבות הפאצ'ים היא חלק מהפגיעה הקשה במשמעת הצבאית. היא מתנגשת ישירות עם ערכי הצבא ומנוגדת לפקודות מטכ"ל, ממש כמו אירועי ביזה או פגיעה בסמלי דת על אדמת לבנון.
ארגון חמוש ללא סדר ומשמעת הוא לא צבא, אבל שחיקה בנסיבות מחמירות יכולה להפר את הסדר בכל צבא. בכמעט שלוש שנים של לחימה רציפה בחזיתות רבות נאלץ צה"ל להפעיל מאות אלפי חיילי מילואים, שנקראים שוב ושוב לשירות מבצעי. הוא צבר הרוגים, אלפי נפגעים בגוף ורבבות נפגעים בנפש, רשם עלייה מתמדת במספר הנפגעים מאש "ידידותית" וכן מקרים רבים ומהדהדים של ביזה ופגיעה באוכלוסייה אזרחית בלתי מעורבת.
כך, חווה הצבא המותש פגיעה קשה בסדר ובמשמעת, ופגיעה במשמעת גוררת בהכרח פגיעה בחיי אדם ובערכי מוסר. את זה בדיוק הרמטכ"ל מנסה לבלום. קשה להאמין שיש בציבור הישראלי מי שאינו מבין או מקבל את ההכרח הזה כאקסיומה.
לוחם הנח"ל שנשא פאצ' "משיח", נשלח לכלא כי הוא ומפקדיו היו ערים לכך שפקודות הצבא אוסרות על הצמדה של כל פאצ' למדים. לא הוא ולא מפקדיו ראו בהתנהלותו טעם לפגם, עד שפגשו את הרמטכ"ל. הוא לא נכלא כי לרמטכ"ל יש עניין מיוחד לעכב את ביאת המשיח, או בגלל שהרמטכ"ל מאפשר לחיילים להצמיד רק פאצ'ים של דגלי גאווה – לא. הפקודה היא פשוטה וחד משמעית: אין להצמיד שום פאצ' למדי צה"ל.
הלוחם שנשא את הפאצ' הוא חייל חילוני ודווקא המח"ט, ששפט אותו למחבוש ממושך, הוא קצין דתי המתגורר בהתנחלות תפוח. במילים אחרות: הפוך, גוטה
אבל אם באמת חשוב לכם להבין מדוע דווקא האירוע הזה, שאינו אלא זוטא משמעתית שגרתית, יצר הד תקשורתי כה עצום – ראוי שתוסיפו למכלול העובדות עוד שני פרטים קטנים: הלוחם שנשא את הפאצ' "משיח" הוא חייל חילוני, בחור מקסים מראשון לציון, ודווקא המח"ט, ששפט אותו למחבוש ממושך, הוא קצין דתי ונערץ, המתגורר בהתנחלות תפוח במזרח השומרון. במילים אחרות: הפוך, גוטה.
איכשהו, שני הפרטים האלה לא מצאו את דרכם לידיעת הציבור, וזה מעלה את החשש שגורמים רבי כוח עומדים מאחורי המחאה שקמה בעקבות האירוע הזה, ומבקשים לעשות בו שימוש לקמפיין תודעה, במטרה להציג את הצבא ואת ראשי הצבא כמתנכלים לדת ולחיילים דתיים.
כעת, חברו את הנקודות אל הניסיונות החוזרים של הקואליציה להעביר את חוק ההשתמטות גם אחרי ההחלטה על פיזור הכנסת – ותוכלו גם אתם לראות את התמונה הגדולה: גורמים דתיים וגורמים פוליטיים חברו יחדיו להחלשת הצבא.
תנו לזה רגע לשקוע.
