"אנחנו ברפאל, תאגיד טכנולוגי-צבאי מהטובים בעולם, נכנסים לפרויקט חדש רק באחד משני תנאים: או שנהיה מספר 1 בעולם, או שנהיה היחידים בעולם - כפי שאנחנו, לדוגמה, במערכות כמו כיפת ברזל, 'מעיל רוח' להגנה על משוריינים או יירוט באמצעות קרני לייזר", מגדיר ד"ר יובל שטייניץ בשיחה ל"ממון סוף השבוע" את האסטרטגיה של החברה הממשלתית, שבה הוא מכהן מ-2013 כיו"ר.
שטייניץ, יו"ר רפאל, הוא איש אשכולות: פילוסוף בהשכלתו, מחבר ספרי מדע בדיוני, ספרים על תולדות הפילוסופיה וזיכרונות מהפוליטיקה הישראלית, יו"ר ועדת חוץ וביטחון לשעבר, שר אוצר לשעבר, השר לענייני מודיעין ואסטרטגיה לשעבר, ממובילי אישור מתווה הגז הטבעי וחבר ליכוד - קורות חיים בלתי שגרתיים לכל הדעות.
1 צפייה בגלריה
"אנחנו נכנסים לפרויקט חדש באחד משני תנאים: או שנהיה מספר 1 בעולם, או שנהיה היחידים בעולם". שטייניץ | צילום: אבי מועלם
(אבי מועלם)
"במוצרי הטכנולוגיה הצבאית המובילים שלנו כבר אין לנו מתחרים", קובע, ומצטט שיחות עם ראשי תאגידים רב-לאומיים ענקיים, שלדבריו הודו בפניו כי "אין להם סיכוי להשיג את רפאל במרוץ הטכנולוגי-מדעי הצבאי".
אתמול פירסמה רפאל את הדוחות הכספיים לרבעון הראשון של 2026, ושטייניץ קורן מגאווה. ברבעון זה הרוויחה רפאל נטו - לאחר תשלום מס חברות מלא - 334 מיליון שקל, עלייה של 23% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בשנת 2026 כולה צפויה החברה לרשום רווח נקי של כ-2 מיליארד שקל, לעומת רווח של 84 מיליון שקל בלבד ב-2012 - השנה האחרונה לפני כניסתו של שטייניץ לתפקיד.
גרף הרווחים של רפאל מאז נראה כמו זינוק תלול ומתמשך. גם בנתונים אחרים - מכירות והזמנות חדשות - בולט גידול דו-ספרתי מרשים.
"אנחנו מעריכים שצבר ההזמנות של החברה", אומר שטייניץ, "יגיע השנה ל-85 מיליארד שקל". רפאל מעסיקה יותר מ-12 אלף עובדים בישראל, מהם יותר מ-600 פרופסורים ודוקטורים למדעים, ועוד כ-8,000 עובדים בעשרות חברות בת ברחבי העולם.
אתם מרוויחים ומעבירים דיבידנד שמן לקופת המדינה למרות השקל החזק.
"השקל החזק פוגע קשות בכושר התחרות וברווחיות שלנו. כמעט כל הרווח של רפאל מקורו ביצוא. בעבר היצוא היווה כמחצית מהמכירות, וכעת - בגלל צורכי צה"ל - חלקו ירד לשליש. אנחנו עלולים לאבד לקוחות ושווקים".
כל קהילת היצואנים במשבר. חצי נחמה?
"ממש לא. לנוכח הפגיעה החמורה של השקל החזק בענפי יצוא חיוניים, הופתעתי לרעה מהחלטת נגיד בנק ישראל להוריד את הריבית ברבע אחוז בלבד. הנגיד היה צריך להוריד את הריבית באחוז שלם, ל-3%, ולהודיע שבכוונתו להמשיך בהפחתות. המאבק באינפלציה המקומית הוא נימוק חשוב לזהירות בהורדת ריבית, אבל הסיכון לגלישה למיתון ולאבטלה היה צריך להיות השיקול המכריע - במיוחד כשקצב האינפלציה השנתי נמוך מ-2%".
תקצצו בשכר?
"לא ולא. בארבע השנים האחרונות הפריון לעובד ברפאל זינק בעשרות אחוזים - והגידול הזה לא מתורגם למשכורות, שהן אמנם טובות מאוד, אבל עדיין רחוקות מהתגמול במגזר ההייטק העסקי. זו תוצאה של היותנו חברה ממשלתית.
אנחנו שוקלים להנפיק את רפאל בשלבים בבורסה בתל-אביב, לפי שווי מוערך של לפחות 110 מיליארד שקל. השווי הגבוה משקף את צבר ההזמנות ואת הקניין הרוחני שלנו - המחקר והפיתוח, הפטנטים והמוצרים הייחודיים".
כיפת ברזל, כמובן.
"כיפת ברזל היא אכן מוצר הדגל שלנו. פיתוח ישראלי מקורי וייחודי, 100% כחול-לבן. היא מיירטת כל דבר שטס באוויר - מטילים בליסטיים ועד רקטות קצרות טווח וכטב"מים - עם שיעור הצלחה של כ-98%. אני רואה בכיפת ברזל נס קיומי".
עד כדי כך?
"מאוקטובר 2023 נורו על ישראל כ-40 אלף טילים, רקטות ורחפנים מסוגים שונים מעזה, לבנון, איראן ותימן - וכמעט כולם יורטו. אילו רוב אמצעי הלחימה הללו היו פוגעים בערי ישראל ובבסיסי צה"ל, היינו מדברים על מרחץ דמים, אלפי הרוגים, רבבות פצועים, שיתוק כלכלי וקשיים בלתי נתפסים בתפקוד המדינה. תרחישי האימה לא התממשו קודם כל בזכות כיפת ברזל - כמובן לצד מערכות החץ ומערכות יירוט אמריקאיות. הטילים הבליסטיים האיראניים כבר לא מסכנים את קיומנו כמדינה וכחברה. גם האיראנים הבינו את זה".
אבל כיפת ברזל יקרה מאוד.
"מה פתאום. המיירט של כיפת ברזל נחשב זול מאוד - כ-100 אלף דולר בלבד, עשרות אחוזים פחות ממערכות יירוט אחרות ומרוב הטילים והרקטות ששוגרו לעבר ישראל".
ולמרות כל השדרוגים, עדיין אין לישראל מענה מלא לרחפני הנפץ של חיזבאללה.
"אין קושי מיוחד ליירט את הרחפנים עצמם. הקושי הוא לאתר אותם בזמן ולעקוב אחר מסלולם, משום שהם מחוברים למשגר באמצעות סיבים דקיקים ולא באמצעות אותות רדיו. זה אתגר טכנולוגי, ואנחנו נתגבר עליו בזמן לא רב. עובדים על מגוון פתרונות. האויב עוד יופתע".
טראמפ מול אובמה
ביולי 2015 עשתה ההנהגה האיראנית את מה שכיום היא מסרבת לעשות: ויתרה לחלוטין על שאיפותיה להשיג נשק גרעיני. את הוויתור כפה שיתוף פעולה נדיר בין ארה"ב, רוסיה, סין ומדינות האיחוד האירופי, בהובלת נשיא ארה"ב דאז ברק אובמה. שטייניץ כיהן אז כשר לענייני מודיעין ואסטרטגיה בממשלת נתניהו, והיה למעשה אחראי על המו"מ הישראלי סביב ההסכם. חלק מהדרישות שהציג שולבו בנוסח הסופי.
האם אפשר לומר שהסכם אובמה היה טוב יותר לישראל מההסכם שמתגבש כעת?
"להסכם אובמה מ-2015, למרות שהיה רחוק ממושלם מבחינתנו, היו שני יתרונות מרכזיים: איראן התחייבה להפסיק כמעט לחלוטין את העשרת האורניום ולהוציא מתחומה את כל מלאי האורניום המועשר. עם זאת, התאכזבנו מכך שההסכם הותיר בידי איראן אלפי צנטריפוגות, שאיפשרו לה לחזור ולהעשיר אורניום. גם משך ההסכם - עד 2030 - היה קצר מדי בעינינו. לגבי העסקה שמתגבשת כעת, שאלת המפתח היא האם אותם תנאי סף מחמירים ייכללו גם בה. אם כן - מצבה של ישראל ישתפר".
ומה אם לא?
"אם העסקה של ממשל טראמפ תהיה פחות נחרצת ותובענית מהסכם אובמה - זה יהיה כישלון מסוכן ורע לישראל. במיוחד על רקע התבוסה האיראנית בשדות הקרב".
אולי בכלל לא הייתה תבוסה?
"העובדות בשטח סותרות לחלוטין את נרטיב הניצחון שמפיץ המשטר האיראני. ישראל וארה"ב חיסלו כמעט לחלוטין את יכולות העשרת האורניום של איראן ופגעו אנושות בתעשיות הנשק שלה. איראן כבר אינה מדינת סף גרעינית, היא רחוקה שנים מיכולת להרכיב פצצה".
אבל המשטר לא נפל.
"בתחילת אפריל, אחרי 40 ימי לחימה, המשטר האיראני היה על סף קריסה. חיל האוויר, חיל הים וחיל היבשה שלו כמעט לא תיפקדו. גם כוחות הפנים חששו לצאת לרחובות. הפסקת האש המוקדמת מדי הצילה אותם. אילו הלחימה הייתה נמשכת עוד חודשיים - איראן הייתה היום חופשית".
בגידה של ארה"ב והמערב?
"אם ההסכם החדש יכלול שחרור נכסים מוקפאים, הקלות בסנקציות וגביית דמי פרוטקשן במצרי הורמוז - הוא יאפשר למשטר האיראני הרודני לשרוד ולהתחזק. נקווה שזה לא יקרה".
